הוויכוח על החמץ ככלי לבידול פוליטי
הבחירה בטקטיקת הבידול דווקא על סוגיית החמץ בבתי חולים היא טעות פוליטית מהותית שאינה מעלה או מורידה ברמה האסטרטגית של שימור דמותה היהודית של החברה הישראלית • דעה
מיטב הפוליטיקאים והמפלגות בישראל מכל רחבי הקשת הפוליטית לא החמיצו הזדמנות לעשות שימוש בכלל הבסיסי בפוליטיקה המכונה "יצירת בידול", לגריפת הון פוליטי באמצעות חידוד והדגשת עמדות גם במחיר הצתת אש המחלוקת במקום שאינה נדרשת או מלאכותית.
"יצירת בידול" היא הפרספקטיבה הראויה לבחינת הוויכוח התורן (ויש שיאמרו גם התורני) על אי אכיפת הכנסת חמץ לבתי חולים בחג הפסח על פי פסיקת בג"ץ, ושני הצדדים היריבים בוויכוח המדובר האחרון הם שר הבריאות הורוביץ ממרצ ויו"ר הקואליציה הפורשת חברת הכנסת סילמן מימינה.
מרצ וימינה שונות בהשקפתן, אך סובלות מתדמית שנויה במחלוקת מאז הקמת הממשלה הנוכחית ומנטישת מצביעים פוטנציאליים מאוכזבים, זקוקות נואשות והרבה יותר משאר השותפות לקואליציה, לחיזוק הבייס הפוליטי שלהן. ומה יותר טוב מוויכוח אידיאולוגי מפואר להעברת מסר זועק לבוחרים לעתיד: "אני היחיד/ה שנאבק/ת על האידיאולוגיה שלכם/ן?".
עוד בטרם יוכנס סנדוויץ' אחד לחדר מיון בחול המועד פסח, התבוננות מעמיקה על המציאות הישראלית מלמדת כי הבחירה ב"טקטיקת הבידול" דווקא על סוגיית הכנסת חמץ בפסח לבתי חולים היא טעות פוליטית ומהותית יחדיו או יותר נכון ויכוח אחד יותר מידי שלא ישנה דבר.
מאז הקמתה התהדרה ממשלת הטלאים הנוכחית שנוסדה על בסיס חיבור בין מפלגות מכל קצווי הקשת הפוליטית הישראלית בתואר "ממשלת השינוי", אך לפחות על פי רוב הסקרים, ולמרות מאמציה הרבים בתחום החברתי במציאות בשטח ברוב התחומים, אין כל שינוי משמעותי-לא בהכלה ולא בסובלנות- ואולי אפילו יש שינוי לרעה.
הוויכוח הנוכחי על הכנסת חמץ לבתי חולים בימי חג הפסח אינו רק טעות פוליטית אלא גם חוסר הבנה של המציאות הישראלית משני צידי המתרס - החילוני והדתי כאחד. מחקרים שפורסמו בכמה אביבים קודמים על עמדות והתנהגות דתית בישראל מלמדים כי שמירת חג הפסח כהלכתו, למרות איסורי החמץ המחייבים הכרוכים בו, מהווה קונצנזוס ישראלי רחב למדי ובמיוחד בכל הקשור להתנהגות מכבדת ומתחשבת במרחב הציבורי.
הטעות בצד הדתי משמעותית יותר שכן במשך יותר משני עשורים התרחבה מגמת "אי לוחמה" של הציונות הדתית ביחס החילוני לזהות היהודית במדינת ישראל תחת הכותרת "להתנחל בלבבות" והסטת המאבק הציבורי על הזהות היהודית מבית המחוקקים לערים המעורבות מתוך הידברות.
בשל כך, רוב הציבור הציוני דתי אינו מתרשם מההיתר להכניס חמץ בפסח לבתי חולים - והוא מקבל זאת כמהלך טקטי עם נגיעה פוליטית שבפועל אינו מעלה או מוריד אסטרטגית את רמת השמירה על צביונה היהודי של החברה הישראלית.
ד"ר עדו ליברמן הוא מרצה לסוציולוגיה ובחוג הרב-תחומי במכללה האקדמית גליל מערבי
רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com