פוטין מתרחק מסוריה ואסד מתקרב לאיראן – זו ההזדמנות הישראלית

בלהט אירועי השבוע והעומס החדשותי המוכתב על ידי הפוליטיקה הישראלית, עבר כמעט מתחת לרדאר אירוע דרמטי במונחים מזרח תיכוניים: ביקורו הנדיר ביום ראשון של נשיא סוריה בשאר אסד בטהרן. אסד, שלא נוהג לצאת מסוריה מאז תחילת מלחמת האזרחים שם, נפגש עם נשיא איראן איברהים ראיסי ועם המנהיג העליון, עלי חמינאי.

גם בלי להיות זבוב על הקיר סביר להניח מה היה רוח הדברים שנזרקו בחדר. "תראו, זה לא סוד שהייתי שמח שתצאו מהמדינה שלי ותאפשרו לי לשלוט בה, אבל זה לא יקרה", זה למשל משהו שאסד היה יכול להגיד למארחיו בביקור החטוף, לפני שמיהר להמריא בחזרה לדמשק, "אבל היריבים שלכם, הרוסים, הם כן עוזבים. בואו נראה איפה האינטרסים שלי ושלכם נפגשים".

כמעט שלושה חודשים אל תוך המלחמה וכשגם השלב השני שכולל התבססות במזרח אוקראינה לא מתקדם כפי שציפה, פוטין הבין שאין לו ברירה. ממילא אין לו קשב כרגע לנעשה במזרח התיכון, סוריה אמנם חשובה לו אבל אוקראינה הרבה יותר, והוא החל בימים האחרונים להסיג את כוחותיו משם. בהחלט ייתכן שאנחנו עדים כעת לסופו של עידן בסוריה.

מאז ספטמבר 2015, אז הפציר אסד בפוטין להכניס את כוחותיו ולסייע לו מול המורדים, רוסיה הפכה להיות השליטה הכמעט בלתי מעורערת במדינה המדממת והמשוסעת. ללא הרבה חיילים על הקרקע אבל עם פעילות אווירית אינטנסיבית, ב-2022 שלטונו של אסד, שכבר הוספד - כולל על ידי ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד ברק – יציב מאי פעם.

אלא שגם אסד יודע שהיציבות הזאת היא אחיזת עיניים. ללא פטרונו היושב בקרמלין, הכיסא שלו עשוי שוב להתנדנד. ואקום, כידוע, אין במזרח התיכון, וכשאחרון מטוסי חיל האוויר הרוסי יעזוב את חמימים, זה יהיה האות לאיראנים להגיע ולהשתלט. המסקנות האלה הם שהביאו את אסד להידפק השבוע על דלתות ארמון הנשיאות בטהרן.

השינויים הטקטוניים בסוריה מדאיגים מאוד גם את בכירי מערכת הביטחון וההנהגה המדינית כאן בישראל. פוטין כידוע לא הפך לציוני גדול בשנות הפעילות בסוריה, אבל הצטלבות האינטרסים של ירושלים ומוסקבה אפשרה לישראל כמעט חופש פעולה מול ההתבססות האיראנית, למורת רוחו של אסד שנאלץ לבלוע את הגלולה המרה.

ישראל צריכה לראות בפינוי הכוחות הרוסיים מסוריה גם הזדמנות. ראשית היא צריכה לקבוע עובדות בשטח, ולהבהיר שחופש הפעולה מול משמרות המהפכה האיראניים לא רק ישמר, אלא שעכשיו גם ללא ההגבלות שהטילו הרוסים – אלא רק על פי האינטרסים הישראליים.

ישראל גם צריכה לעדכן את עמדתה נוכח פשעי המלחמה שמבצעים החיילים הרוסים באוקראינה. היחסים הרגישים בין ישראל לרוסיה הם אלה שהכתיבו את העמדה הישראלית המהוססת והמגומגמת עד כה. ישראל העדיפה את ה"ריאל פוליטיק" על פני המוסר, מה שאומנם העניק לה נקודות בקרמלין, אבל מול האוקראינים, וחשוב מכך, האמריקנים, ישראל הפסידה נקודות. זאת ההזדמנות לתקן.