לאחר חיסול חמאס והשבת החטופים: המשימה הבאה של ישראל | דעה

הפוליטיקה הישראלית סובלת מסטנדרט ציבורי נמוך במיוחד. ישראלים רבים ודאי משתאים לנוכח דיווחים אודות מנהיגים אירופאים שמתפטרים לאחר שקיבלו טובת הנאה, או נתפסו בדבר שקר. הפוליטיקאים הישראלים ודאי ממלמלים לעצמם "איזה פראייר", כאשר הם נתקלים בידיעה על איש ציבור מחו״ל שוויתר על כסאו לאחר שנתפס בשחיתות.

למרות התמונה הוורודה שעשויה להתקבל בנוגע לפוליטיקה במדינות אחרות - בני אדם הם בני אדם בכל מקום בעולם, ותאוות הכוח מניעה את העולם. "בכל מקום בו התבוננתי ביצור חי, חזיתי בשאיפה לכוח", אמר ניטשה בצדק. שחיתות ישנה בכל מדינה, השוני בא לידי ביטוי בנורמה הציבורית. בוריס ג'ונסון מהווה דוגמה מצוינת בהקשר זה. הפוליטיקאי הבריטי התפטר מתפקידו כראש ממשלת בריטניה בשנה שעברה, לאחר שנתפס משקר בשלל נושאים, ולאחר שהוא וצוותו הפרו בשיטתיות את הגבלות הקורונה במעונו. ההתפטרות לא נבעה מתוך חרטה ואף לא מעצם היותו ג'נטלמן אנגלי שנמלא לפתע כבוד לכללי האתיקה במדינתו.

ג'ונסון ניסה להיאחז בכיסאו בכל הכוח. ההתפטרות נכפתה עליו בסופו של דבר בעקבות אותו אקס פקטור שכבר נכחד בישראל - סטנדרט ציבורי. רף ציפיות הכובל את משרתי הציבור ומחייב אותם למלא את דרישות תפקידם, או להניח את המפתחות וללכת. במקרה של ג'ונסון, בתום ניסיונות עיקשים להישאר בדאונינג 10, הוא נאלץ לעזוב בעקבות לחץ כבד מצד חברי מפלגתו, שספגו ביקורת קשה מכיוון ציבור הבוחרים הבריטי.

דוגמה נוספת מגיעה מאוסטריה. הקנצלר לשעבר סבסטיאן קורץ, שמונה לראשונה לתפקיד הרם במדינתו בגיל 31 בלבד, נבחר לכהונה שנייה בבחירות של שנת 2019 לאחר שמפלגתו זכתה ברוב גדול בפרלמנט. האוסטרי הצעיר נאלץ להתפטר בטרם עת לפני שנתיים בשל חשדות לשחיתות, קניית סיקור תקשורתי חיובי בכספי ציבור ומסירת הצהרות כוזבות. גם במקרה זה ההתפטרות הגיעה בעקבות לחץ מצד חברי מפלגתו ולחץ מהבוחרים. שוב - סטנדרט המאלץ מנהיגים שחטאו לקחת אחריות ולהתפטר, על אף רצונם העז לשמר את כוחם.

ובישראל? ניקח כדוגמה את סוגיית הפרת הגבלות הקורונה: ראש הממשלה נתניהו הפר את ההנחיות ופרסם תיעוד מחג הפסח במעונו, כשלצדו בנו שהגיע למקום בניגוד להנחיות. גם נשיא המדינה דאז ראובן ריבלין אירח את בתו לחג, תוך התעלמות מההגבלות שחלו על כל הציבור. מסופקני באם גם הנרקומנים במצב הקשה ביותר יכלו לדמיין בהזיותיהם שאחד משני ראשי המדינה הללו שקלו אופציה של התפטרות בעקבות ההפרות שביצעו.

ניתן לטעון במידה מסוימת של צדק כי דרישת התפטרות במקרה זה היא טהרנית ומיותרת, אך פוליטיקאים בישראל סרבו לקחת אחריות גם במקרים חמורים בהרבה. הפרת הגבלות הקורונה היא הקטנה שבחטאיו הציבוריים של נתניהו, שסרב להתפטר לאחר שהוגש נגדו כתב אישום חמור, ואפילו נמנע מלקחת אחריות על מחדל שבעה באוקטובר שהתחולל במשמרת שלו. אם כן, נתניהו הוא בעל מניית זהב בריסוק הסטנדרט הציבורי בישראל - סטנדרט שהיה עשוי לחייב אותו לעזוב את תפקידו כבר לפני זמן רב, לו היה קיים במידה מספקת במחוזותינו. בהיעדרו, נתניהו אף מרשה לעצמו לקבל טובת הנאה פסולה לעיני כל בשיא הלחימה ולהתגורר מזה כחודש בבית מיליארדר אינטרסנט, ואין כל פוצה פה ומצפצף.

ריסוק הסטנדרט היטיב באופן טבעי עם פוליטיקאים רבים, מכל הקשת הפוליטית. פוליטיקאים אלו אינם אלא הסימפטום להיעדר סטנדרט. כאשר קהל הבוחרים אינו מציב רף, לא מביע מחאה מחוץ לרשתות החברתיות ונמנע מגביית מחיר בקלפי, הפוליטיקאים כלל לא רואים צורך לשלם מחיר אישי. לא מדובר בעניין שולי, פוליטיקאים כושלים ומושחתים מביאים לסיאוב והורסים את מוסדות המדינה. את התוצאות ניתן היה לראות בתפקוד הכושל של משרדי הממשלה וגופי המדינה האחרים מאז שבעה באוקטובר.

עם השגת שתי המטרות הקריטיות של המלחמה - השבת החטופים והשמדת חמאס, יש להציב מטרות  נוספות: שיקום הסטנדרט הציבורי, הצבת רף מוסרי גבוה לנבחרי הציבור והפיכת הביטוי "לקיחת אחריות" לבעל משמעות אמיתית. זה מגיע לנו, וזה תלוי רק בנו.

עומר אלניר הוא עורך בדסק הדיגיטל של חדשות 13 וסטודנט לתואר שני במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב