הבהלה לזהב: נהירת הכדורגלנים לסעודיה - טרנד או אירוע חשוב?

כדורגלן מרשים, עם הישגים רבים לאורך הקריירה, שעשה, חווה וזכה בכמעט כל תואר אפשרי - לוקח את עצמו ועובר לליגה הרבה פחות תחרותית, בשביל כסף הרבה יותר גדול והיכולת להמשיך לעשות את מה שהוא אוהב, רק בלי תחרות או לחץ. הכדורגלן הזה לא עבר לסעודיה, אלא לארצות הברית, ושמו הוא דייויד בקהאם, שהרוויח למעלה מ-300 מיליון דולר בזכות חוזה שעל הנייר היה בסכום מופחת משמעותית מזה שקיבל בריאל מדריד.

בקהאם היה האב המייסד של נהירת כדורגלנים אחר כסף גדול, ואחריו הגיע כריסטיאנו רונאלדו שהפך כסף גדול - לעצום. המהלך של רונאלדו שהביא אותו לליגה הסעודית, על אף שנעשה בעל כורחו, הפך את הספורט במדינה ליעד לגיטימי עבור כדורגלנים שרוצים להמשיך לשחק ולהרוויח הרבה כסף, ללא אותו הלחץ.

במהלך הקיץ האחרון, שורה ארוכה של שחקנים עשתה את המעבר מהיבשת בה משוחק לפי דעת רבים הכדורגל הטוב בעולם אל הליגה הסעודית, שם הכסף זורם בקלות והשחקנים מקבלים מעמד של מלכים בקבוצותיהם ומחוץ למגרש. מבלי להיכנס לשמות ומספרים מדויקים, לאחר שהממשלה הסעודית הצליחה להנחית את רונאלדו באל-נאסר, הקבוצות הסעודיות קיבלו הקיץ "בוסט" של כ-600 מיליון אירו להחתמות, ככה על חשבון הבית, לו מניעים אחרים מלבד כדורגל איכותי ככל הנראה.

סכום שקרוב לשני מיליארד אירו הושקע עד כה על שחקנים, כולל משכורות, הטבות לשחקנים ומחירי העברה מאירופה, מספר בלתי נתפס בכל קנה מידה, אבל כשיש כסף אפשר הכל, כך לפחות על פי הסעודים, שכמו שכנתם הקטארית מתכננים להביא בעשר השנים הקרובות מונדיאל לאדמת סעודיה.

הרצון הסעודי לשנות את דעת הקהל על מעצמת הנפט גדול, וכפי שחושף יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן את קלפיו, נראה שהשיטה מבחינתו ליצירת לגיטימציה היא דרך הספורט, וכאשר לרשותו עומדים משאבים בלתי מוגבלים להנחית כמעט כל שחקן שירצה - מי יעצור אותו?

על פי תחקיר מקיף שנעשה ב"גרדיאן" הבריטי, סעודיה הוציאה למעלה משישה מיליארד (!) דולר על תרבות הספורט במדינה בשנתיים וחצי האחרונות, כסף שכמובן נלקח ממשאבים אחרים במדינה כמו חינוך, תשתיות ורווחת האזרחים, שאמנם יוכלו להינות מכדורגל, אבל לא מתחומי חיים בסיסיים יותר, בעקבות ה"ספורטסוושינג" המפלצתי אותו מקדמת משפחת המלוכה הסעודית.

המונדיאל האחרון אמנם נצבע בזיכרון הקולקטיבי ככזה שבו ליאו מסי זכה בגביע הגדול מכולם, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שבמהלך הקמת התשתיות שאפשרו את קיום הטורניר נהרגו אלפי פועלים שאולצו לעבוד בבניין ודרכוניהם נלקחו מהם, בנוסף לעדויות על שוחד שקיבלו בכירים בפיפ"א על מנת לאשר את קיום המשחקים במדינה הערבית לראשונה בהיסטוריה, על אף הניסיונות הקטארים לטייח את הבעיות שצפו עוד במהלך הטורניר.

אז למה ללכת לשחק בסעודיה? הכסף. כמובן שהכסף. למה לא? בשלב זה לפחות - אין הוכחות לאי סדרים או שחיתויות בזירה הספורטיבית החדשה והנוצצת אותה הסעודים מנסים להרכיב על אדמתם. אבל אם מסתכלים טיפה מעבר, אפשר לראות זכויות נשים שנרמסות על בסיס יומי, הוצאה של קהילת הלהט"ב אל מחוץ לחוק, ורצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שקושר באופן ישיר אל מוחמד בן סלמאן, יורש העצר והאחראי לפרויקט הסעודי להשגת לגיטימציה בינלאומית דרך מגרשי הכדורגל.

באירופה מתחילים לחשוש מהכסף במפרץ. השמועות שכבר רצות על שילוב אלופת סעודיה בעתיד בליגת האלופות, בנוסף לאפקט הדומינו שהחל רונאלדו, אשר בעקבותיו מגיעים שחקנים נוספים אל המדינה המוסלמית, עלולים לגרום לראשי הכדורגל האירופי לעשות חישוב מסלול מחדש, ולנסות להבין כיצד ניתן לחיות לצד הכסף הגדול, על מנת שלא להישאר בצילו כפי שחולם בן סלמאן.

אז מה יהיה בעוד עשר שנים? האם הכדורגל הסעודי יהפוך למוקד צפייה במקום ליגת האלופות? כנראה שלא. אבל האם הוא יהפוך לכלי לגיטימי לשלטון חשוך להיכנס לתודעה העולמית כיעד תיירותי ומוקד ספורטיבי חשוב? יכול מאוד להיות שכן, והיחידים שיוכלו להשפיע על הנושא יהיו הספורטאים.

במידה ורונאלדו, ניימאר ושאר חבריהם יישארו מחייכים, העולם יישאר כך. אך אם יוציאו את ראשיהם מעבר לאחוזות הפאר וחשבונות הבנק, ויגלו רחובות זועמים, שלטון מפחיד ואוכלוסיות שלמות של גברים ונשים שסובלות מדיכוי - רק אז תוכל הבהלה לזהב להפוך למאבק אמיתי בבעיות חברתיות.

יריב קרן הוא עורך בדסק הדיגיטל של חדשות 13