בלי לגמגם, ירושלים צריכה חידוש | דעה

בשנים האחרונות משנה ירושלים את אופייה, בדגש על קו הרקיע של העיר. הוועדה המחוזית מקדמת תוכניות בהיקפים גדולים ובקצב מהיר, ראש העיר וצוותו מקדמים מיזמים שאפתניים לחידוש העיר, מיזמי ניצול אינפילים (חידוש מתחמים ריקים בלב העיר) לצד התחדשות עירונית בהיקף של מאות יחידות דיור לפרויקט. כל אלה בגדר חידוש מרענן ובכיוון הנכון.

אבל בכל פעם שעולה הנושא בהקשר אקטואלי  - אישור תוכנית חדשה משמעותית, מגדל גבוה שמושך תשומת לב – מתעוררת קבוצת ביקורת שמרנית, בטענות חוזרות ונשנות: "זה הורס את קו הרקיע", "פוגע בסגנון העיר, בערכים וברוח המקום", "ירושלים זה לא תל אביב" וכו'. ואז נאלצים התומכים והמקדמים - שמתמודדים יום יום עם אתגרי הבנייה והתכנון בירושלים נוכח ריבויה הטבעי - להצטדק ולהתגונן. אז הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן ולדבר באופן ישיר וברור.

כל מי שעוסק בתכנון ובנייה בירושלים, נע בין שני צירים. מצד אחד - רצון לקדם התחדשות עירונית, להוסיף יחידות דיור ולמשוך אוכלוסייה חדשה, לתת מענה לצרכי הדור השני, להוסיף מקומות תעסוקה לצד שטחי מסחר מגוונים, מענה למיגון בניני שיכון מתפוררים, יצירת שטחים ציבוריים חדשים, מיגור ההגירה השלילית וחיזוק מעמדה של ירושלים כעיר הבירה של ישראל.

מצד שני - השימור, האותנטיות, הייחודיות, ההיסטוריה, הניחוח של פעם. כל הערכים חשובים וצריך לעשות ככל הניתן כדי לשמור עליהם בלי למחוק אף אחד מהערכים. אבל החיים הם סדר עדיפויות ופתרונות, גם על דרך הפשרה. לא אחת צריך לעשות תיעדוף ולשקול מה חשוב  ומה חשוב יותר. בשורה התחתונה, ירושלים חייבת חידוש. נקודה.

התנאים הפיזיים של ירושלים מאתגרים ומגבילים: העיר נמצאת במרכזה של מחלוקת פוליטית, כשכל תזוזה של קילומטר לפה ולשם יוצרת בעיות מדיניות; אין לעיר עתודות קרקע; היא מוקפת באזורים עתירי ערכי טבע ובאתרי ארכיאולוגיה; אין לירושלים רצף עירוני - בניגוד לגוש דן למשל, לעיר אין המשך בערי לוויין שמקיפות אותה ויוצרות רצף אורבני בנוי. כל זה מוביל לטענה אחת מרכזית - ירושלים מסתיימת בגבולותיה העירוניים הקיימים.

נוצר מצב שנאלץ לבחור באחת משתי האפשרויות הבאות. האחת, ירושלים שומרת על אופייה הנוכחי בדיוק כפי שהיא ולא מתחדשת. המשמעות היא שמטרופולין גוש דן ממשיך ומתחזק כמרכז העסקים של המדינה, עם היקף דרמטי של יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית בין גדרה לחדרה, הזדמנויות התעסוקה יתעצמו בגוש דן וימשכו את הדור הצעיר לעבוד ולגור שם, הפערים בין מחוז גוש דן לירושלים - ילכו ויתעצמו, דור שני ייצא מירושלים, תשתיות תחבורתיות לקויות, מחסור בשטחי ציבור וכו'

לא תעזור אף החלטת ממשלה או מענק מול תנאי השוק. ירושלים תצטרך יותר ויותר כספים, שרק יבלעו, בעוד הפערים ילכו ויעמיקו. לא משנה כמה משרדים ומסחר יתכננו בירושלים - לא יהיה מי שיאכלס אותם.

האפשרות השנייה - חידוש משמעותי של ירושלים לצד מתן מקום וכבוד לאופי ולשימור. קרי, לא לפחד לאשר מגדלים רבי קומות, נפחי בניה דרמטיים, פתרונות תחבורה אגרסיביים של רכבת עילית ותחתית, מחלפים רבי מפלסים, קירוי דרכים ראשיות, ירושלים שדומה יותר לתל אביב, ולא בתיחום לשלושה ארבעה אזורים אלא ברוב העיר.

האופציה לפיתוח ירושלים כוללת מקום נרחב ומדויק לשימור. קרי, לצד מגדלי ענק, לשמר בניינים היסטוריים ,שימור חזיתות, ולדייק את השימור השכונתי האבסולוטי למספר מדוד של שכונות. באופן מאוד מדויק ומאוד קונקרטי שלא מסכל את המגדלים, אלא מגדלי ענק לצד בנינים קטנים היסטוריים.

הכוונההיא  לשימור שאינו מגביל נפח בניה אלא משמר בניינים וסגנון עתיק וייחודי, הכולל חוויית רחוב נכונה. המשמעות הנוספת היא פיתוח שטחי ציבור חדשים שכל כך חסרים בעיר, פתרונות תחבורתיים ולמיגון בניינים ישנים ומתפוררים. ובשורה התחתונה - להרחיב את הפיתוח ולהגדיר את השימור, לתת לו הרבה כבוד ומקום אבל לא באופן שיסכל נפחי בניה.

חשוב לחדד, לא בכל מקום מתאים מגדל. לעיתים מספר בניינים של 12 קומות יתנו מענה טוב הרבה יותר ממגדל או שניים בני 30 קומות. צריך לאפשר בינוי ואופי למגורים לכלל האוכלוסיות, כשהגישה צריכה להיות כמה שיותר פיתוח באופן נכון ומותאם.

ירושלים היא עיר מיוחדת, רב תרבותית, עם היסטוריה, אתרי תיירות ללא תחליף ואוכלוסייה מגוונת. אבל אם לא תמצא את הדרך להתחדש בבנייה, היא תלך ותשקע.

יחיאל סגל הוא מנכ"ל קבוצת בית ירושלמי

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com