מי באמת האחראים לכישלון של טבע?

עדיין לא ברור מה הייתה הדינמיקה שהביאה להודעה הלילית הדרמטית של טבע. החברה, שלא מצטיינת בשקיפות, העבירה אחרי חצות הודעה עמומה שבה נאמר כי בהחלטה משותפת המנכ"ל והדירקטוריון החליטו כי ארז ויגודמן יסיים את תפקידו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

זו לשון מכובסת שנועדה לשמור על כבודו של המנכ"ל המוערך, אבל בפועל לויגודמן לא הייתה ברירה והדירקטוריון הראה לו את הדרך החוצה, אחרי צניחה של 50% במניית החברה בשנה האחרונה. הצרות נחתו על טבע בצרורות: חקירת הגבלים עסקיים בארה"ב, רכישה יקרה מדי של ענקית התרופות אקטביס ועוד.

אבל נראה שהמכה הכואבת מכולן ניחתה בשבוע שעבר: פסיקה בארצות הברית שהפקיעה את הפטנט מתרופת הדגל של טבע, הקופקסון. זו לא עוד תרופה, אלא מקור החוזק ובדיעבד גם החולשה של טבע. התרופה לטרשת נפוצה שפותחה במכון ויצמן אחראית למחצית מהרווח הנקי של טבע, ופגיעה בה היא פגיעה משמעותית בחברה.

אחרי האירוע הזה הבינו בכירי החברה שיש צורך באירוע דרמטי שישדר לשוק שהאסטרטגיה של טבע עומדת להשתנות וראשו של המנכ"ל נבחר, כצפוי, להיות השה לעולה.

אבל אמון של שוק לא מחזירים באמצעות הודעת התפטרות לילית, אלא באמצעות שינוי מדיניות כולל וזה כבר הרבה יותר קשה. לנווט מחדש ספינת דגל בגודל של טבע זו משימה לא פשוטה. לטבע יש חוב גדול בעקבות רכישות הענק שביצעה, ולפתח תרופות חדשות זה לא עניין של יום אלא אתגר סיזיפי שאורך שנים. שני המנכ"לים האחרונים שנאלצו ללכת הביתה מעידים עד כמה זה קשה.

ויש עוד נקודה: המנכ"ל הוא הדמות הביצועית בחברה אבל מאחוריו יש דירקטוריון חזק. מועצת המנהלים של טבע הייתה שם כשהתקבלו כל ההחלטות הניהוליות של השנים האחרונות. לאן נעלמו עכשיו חברי הדירקטוריון? למה הם לא נותנים דין וחשבון? גם להם יש אחריות, אבל נוח יותר להסתתר מאחורי מנכ"ל מתפוטר. אם הייתה הצלחה הם היו מתגאים, הכישלון נשאר אצל המנכ"ל. אבל האמת היא שלכשל הניהולי בטבע אבות רבים.