אי היציבות הפוליטית פוגעת בזכויות אנשים עם מוגבלות נפשית • דעה

אנשים עם מוגבלות נפשית מהווים היום את קבוצת הנכים הגדולה ביותר בישראל - קרוב ל40% ממקבלי קצבת הנכות. חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, שעבר בכנסת בשבוע שעבר, הוא מהלך חשוב ויש בו בשורה משמעותית. יחד עם זאת, אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית באים בשערי החוק החדש, רק אם הם מתמודדים עם מוגבלות נוספת שנמצאת בהגדרות החוק. כך יוצא שבאופן פרדוקסלי, החוק שכותרתו חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות – מסייע רק לחלק מאוכלוסייה זו.

שר הרווחה והביטחון החברתי, מאיר כהן, עמל ארוכות עם צוותו על ניסוח החוק ואף הגיע להסכמות רחבות לגביו מול ארגוני אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, ונותרנו כולנו עם התחושה שמדובר בבשורה משמחת לכל הדעות. חוק המגדיר לראשונה את זכותם של אנשים עם מוגבלות לקבלת שירותי רווחה, מתייחס לעצמאותם של הזכאים בבחירת השירותים ורואה בשירותים כאמצעי להשגת מטרה מהותית וחשובה - לתמוך ביכולתם לקיים חיים עצמאיים ושוויוניים בחברה.

עם זאת, הדרתם מהחוק של המתמודדים עם מוגבלות נפשית, הנובעת מפיצול אנכרוניסטי בסמכויות בין משרדי הממשלה, נמצאת בעוכריו. מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה הוא החולש על תחום המוגבלויות הפיזיות ומשרד הבריאות הוא האחראי לשירותים בתחום בריאות הנפש. נכון, מי שעבר ועדת סל שיקום במשרד הבריאות והוכר עם 40% נכות על רקע נפשי, זכאי למעטפת שירותים תומכים כמו דיור, תעסוקה, חברה ופנאי והשכלה, מתוקף חוק שיקום נכי נפש בקהילה. עם זאת, חוק השיקום אינו כולל את העקרונות החשובים שהוכנסו לחוק שירותי רווחה החדש, ובהם החשיבות של קידום האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות ועקרונותיה.

ההפרדה והאפליה שחווים אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית אינה זרה לי או לאחרים אשר ידם נוגעת בתחום. האבסורד הגיע לשיאו בתקופת סגרי הקורונה, עת חולקו סלי מזון לאנשים שמוכרים על ידי הרווחה, אולם אנשים שהיו זכאים לסל שיקום לא קיבלו אותם. עד כדי כך מודרים אנשים עם מוגבלות נפשית, שהם אינם נכנסים בשערי מחלקת הרווחה.

במרוץ להעברת החוק טרם נפילת הממשלה, זכינו לנקודת אור קטנטנה. ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), הצליחה להכניס לחוק את סעיף 37 (ב) שמסביר כי לא יימנעו שירותים לפי החוק החדש מאדם המקבל סל שיקום ממשרד הבריאות או במילים אחרות - אנשים עם מוגבלות נפשית יוכלו לקבל שירותים ממשרד הרווחה, רק אם יש להם מוגבלות נוספת אחת או יותר ונמצאו זכאים לפי החוק החדש.

ולאחר כל זאת כמאמר המשורר, עוד לא אבדה תקוותנו. אופיו של החוק יקבע על ידי תקנותיו ואם אלה יוקדשו בין היתר להידוק הקשר החוקי בין משרדי הרווחה והבריאות ולהורדת חסמים בירוקרטיים, אולי עוד נגיע לעתיד בו מצבם הסוציאלי של אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית יקבל מענה משירותי הרווחה, כפי שמתבקש.

אי היציבות הפוליטית והמשברים התכופים מקשים על רציפות העבודה של המערכת הממשלתית. זאת בנוסף למשאבים המועטים המופנים לאוכלוסיות אלה המקשים על היכולת לבצע זאת. לכן, חשובים עוד יותר שיתופי פעולה בין מגזריים ובין משרדיים, כי אלה קריטיים לקידום הנגישות של זכויות עבור אנשים עם מוגבלויות, ולקידום חיים עצמאיים של כלל האנשים עם המוגבלות.

לירון דוד היא עורכת דין ועובדת סוציאלית, סמנכ"לית מדיניות ופעילות בינלאומית באנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com