תנו לשרים למנות את אנשי אמונם
בניגוד לדעה הרווחת, החלטת הממשלה למנות את עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית – נכונה. התרגלנו לטענה שפוליטיקאים פועלים משיקולים זרים ו"שומרי הסף" יחליטו. אבל תארו לכם שהייתה קמה ועדת איתור לבחירת פרויקטור הקורונה • דעה
ממשלת ישראל החליטה, בצדק, לאשר את מינויו של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשיה האווירית. כמובן שטהרנים למיניהם קופצים ממקומם בטענה שאם ועדת המינויים בראשות שופטת לא אישרה את המינוי בהיותו מינוי פוליטי – אז אסור לממשלה כמובן לאשר את המינוי.
בכלל, בשנים האחרונות קיימת מגמה תקשורתית וציבורית, שלפיה אין לאפשר לפוליטיקאים להתערב במינויים מקצועיים ובהחלטות מקצועיות. למה? כי הדעה הרווחת בקרב הציבור היא שהפקידים רוצים את טובת המדינה ואילו הפוליטיקאים רוצים את טובתם הם, טובתם הפוליטית.
זוהי בעיניי שיטה מסרסת החותרת במידה רבה תחת עקרונות הממשל הדמוקרטי. מה שבעצם עומד מאחורי הדרישה להקמת ועדת איתור לתפקידים בכירים בשירות הציבורי היא הדעה הרווחת בקרב רבים ולפיה קבלת ההחלטות של השרים אינה בהכרח עניינית ואף נגועה בשיקולים זרים.
אם נשאל ברחוב למי הציבור מאמין יותר - לפקידי הממשלה הבכירים או לפוליטיקאים הממונים עליהם – רוב הסיכויים שהציבור, באחוזים גבוהים, יצביע בעד הפקידים. ולכן, כביכול, מאחר ואיננו יכולים לסמוך על השרים – נקשה עליהם במינוי מי שהם חפצים בו.
כתוצאה מחוסר האמון של הציבור בפוליטיקאים והתחושה שהם פועלים רוב הזמן משיקולים זרים נולדה ההגדרה המייחסת לפקידים הבכירים את היותם, כביכול: "שומרי הסף". זהו ביטוי הממסמר את התחושה שהפוליטיקאים הם אסון מהלך ויש לשים להם גדרות שמא יהרסו את המדינה.
דעתי שונה לחלוטין. אני בדעה שבכל ארגון, כולל כמובן מדינה, שיטת הניהול המיטבית היא שאתה נותן סמכות למי שאתה דורש ממנו אחריות. זו הסיבה שבעלי מניות חכמים נמנעים מלהתערב בהחלטות השוטפות של המנכ"ל שאותו מינו, שכן אם יורו לו כל הזמן עם מי לעבוד, את מי למנות לתפקידים בכירים וכדומה – לא יוכלו לבוא אליו בטענות אם ייכשל בביצועיו.
במשטר דמוקרטי, העם בוחר את נבחריו ומטיל עליהם את כל האחריות. למשל, אנחנו טרודים מאוד במלחמה בקורונה – תתארו לעצמכם שהייתה קמה ועדת איתור לבחירת פרויקטור הקורונה והוועדה הייתה כופה על שר הבריאות ועל ראש הממשלה את המינוי ששניהם אינם חפצים בו. או-אז על מי הייתה נופלת האחריות על כישלון במלחמה? על ועדת האיתור או על הממשלה? הציבור היה מאשים את הממשלה. אבל שלא בצדק.
השיטה צריכה להיות כך: תנו לשרים למנות את אנשי אמונם (כל עוד הם עומדים בתנאים מינימליים של השכלה וניסיון), בלי שום ועדת איתור. כך, אגב, התנהלה המדינה שנים רבות - ובהצלחה. אם בסוף הקדנציה – השר, או הממשלה הצליחו – תנו להם את הנקודות המגיעות להם. אם לדעתכם הממשלה או השר נכשלו בנושא קריטי - תחליפו אותם.
אני שומע את צקצוקי השפתיים של חסרי האמונה, והם רבים: "אתה באמת חושב שהשרים יעשו את מה שטוב למדינה? אנחנו חייבים את הפקידים שיגנו עלינו מפני הפוליטיקאים". ואני אומר לאלה שזו דעתם: חפשו לכם שיטת ממשל אחרת. אתם בעצם רוצים לבטל את הבחירות בפוליטיקאים ושהפקידים ינהלו את המדינה.
לכן, טוב עשו שרי הבטחון והאוצר שמינו את עמיר פרץ ליו"ר התעשיה האווירית אחרת, לא יעבור זמן רב ותהיה גם דרישה שלכל תפקיד של אלוף בצה"ל תהיה גם כן ועדת איתור.
רוני רימון הוא יועץ אסטרטגי, שותף מנהל במשרד רימון-כהן
רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com