מה היה קורה אם נתניהו היה צריך להוציא את בני ישראל ממצרים?

כשיצאנו ממצרים, התוכנית הייתה לחזור לארץ אבות. בעצם, קודם להשתחרר מרודן נוגש עבדים - פרעה; אז לרענן את הברית בין עם ישראל לבין ה׳ - מצורף בונוס: עשרת הדברות, לוחות הברית ומעמד הר סיני; ואז שיבה למכורתנו, אחרי ארבע מאות שנים די דוחות בגלות. ולבסוף: בנייה שלה והפיכתה לארצו של העם היהודי.

ומי קיבל עליו את המשימה? אחד, משה רבנו. יהודי שהתחנך בבתי הספר הכי טובים; שהיה בן בית בחצר המלוכה וטיפוס סופר אינטליגנטי. אדם שמסוגל להתייצב מול נשיא ארצות הברית ולומר לו: ״אני דואג לאינטרסים של עם ישראל. שלח את עמי״. לא חלק לשון ומהיר דיבור, אבל אחד שיודע לעמוד על שלו ולשכנע אנשים בכח הכאריזמה השקטה שלו והאמונה היוקדת שלו - גם בצדקתו וגם בציונות. כן, משה היה ציוני. גם עזרא ונחמיה, אגב. גם הרצל. גם בן-גוריון. כל אחד ומגרעותיו, אבל אין מה לומר: היו לנו כמה מנהיגים בעלי שיעור קומה.

וכשאנחנו קוראים בהגדה, אנחנו מספרים סיפור על שילוב בין שליחות, אמונה, השגחה אלוהית ולכידות של אומה. השם ״משה״, לא מופיע בהגדה אפילו פעם אחת, אבל זה רק כי משה לא היה מהמנהיגים שמחפשים קרדיט. פעם אחת, כשהוא ביקש קרדיט לעצמו והיכה בסלע במקל: בום! קיבל סטירה לפרצוף והפך למסורב כניסה לארץ הבחירה. כי פעם, על החטא הכי קטן של יוהרה. על הסטייה הכי קטנה מהתקן - קיבלת את העונש המקסימלי.

כי דווקא כשאתה המנהיג, במיוחד כשאתה מנהיג, הציפיות של מי שמינה אותך ממך הן מקסימליות. אפס רבב, אפס שגיאות, אפס יוהרה; מקסימום אחריות. אין יועמ״ש בתווך, אין צורך לפנות לבג״צ כדי שיזכיר לך את מגבלות הכח ואת גבולות החוק. על חטאים שילמת, בריבית דריבית. כי ככה זה. לבני ישראל הוא סלח, ה׳, כשרקדו סביב עגל הזהב; אבל ממשה היו לו ציפיות אחרות. לעם מותר לטעות. למנהיג לא.

וכשחושבים על המנהיג הכי גדול בתולדות עמנו, ועל הדרך להקמת בית ראשון שעברנו אז; וחושבים על הבית השלישי ועל מנהיג היהודים של ימינו. על הסטנדרטים המצופים מהמנהיג של ימינו, לעומת הסטנדרטים שהיו מצופים מראש הממשלה של יציאת מצרים, אפשר לומר, בלי להישמע מליצי, שהולך ופוחת הדור. ושפני העם הזה כפני מנהיגו. וגם שהסיבה שפני המנהיג שלנו הם כאלה הם בגלל שאין לו מי שיעניש אותו, שיחזיק אותו קצר, שיבהיר לו שעל חטאים יש לשלם. אין מי שיגיד לו: ״חביבי, הסטנדרטים המצופים ממך הם הכי גבוהים. בגלל שאתה ראש הממשלה״. ובגלל שהסטנדרטים כל כך נמוכים, המנהיגות כל כך חלושה ונעדרת חזון ונעדרת מעוף והשראה.

וכתרגיל מחשבה, אולי כדאי לאמץ את המוח בשאלה: אם נתניהו היה צריך להוציא את בני ישראל ממצרים, איך הסיפור הזה היה נגמר? ונכון שאין מה להשוות בין משה רבנו לנתניהו. אבל צריך להשוות - כי גם נתניהו וגם משה רבנו עמדו בראש העם היהודי. וההבדל ביניהם הוא כל סיפורה העצוב של ישראל, שיצאה ממצרים, רק כדי להפוך את עצמה לסיר הבשר.

עוד בדעות ופרשנות:

שי גולדן: "חמישית מחיינו אנחנו חייבים ללהט"בים"

אברי גלעד: "ריצ'ארד גיר הפך לעוד אידיוט שימושי במלחמה נגד המדינה"

הילה קורח: "שחרור האישה הוא לא שריפת חזיות"

ללוסי אהריש נמאס מהגזענות בחסות החוק

הסערה על סטודיו C | תסלחו לי, אבל מותר לצחוק מגבר בתחפושת אישה