מחירי הדיור שממשיכים לזנק לא מעלים את רמת העושר של הציבור

לאחרונה נשמעים קולות שמציעים לממשלה למקסם את הכנסותיה ממכירת נדל"ן, מאחר והכנסות אלה משמשות אותה למימון הוצאותיה השוטפות הנדרשות למימון פעילותה לטובת כלל האוכלוסייה. על פי דעה זו, לא רק שהממשלה ממקסמת את הכנסותיה, אלא גם מעלה את שווי נכסי הציבור ובכך תורמת לרווחתו.

יתרה מכך, נטען כי מאחר שרוב הציבור בישראל מחזיק בדירות בבעלותו, הרי שפעולות הממשלה המחזיקה בכ-93 אחוזים מאדמות המדינה שאותן היא מוכרת כמונופול למרבה במחיר, תורמות באופן ישיר לעליית העושר של רוב תושבי ישראל.

ראוי לציין כי מדובר בטענות קלושות שמפספסות בענק את ההשלכות של מדיניות מכירת הקרקעות הממשלתית על כלל הציבור הישראלי. עליית מחירי הנדל"ן בישראל מובילה לנזקים רבים שאת עיקרם נזכיר בטור זה:

מחירי שכירות של מסעדות, משרדים ומפעלים נגזרים ישירות ממחירי הנדל"ן, וכדי לכסות עלויות אלו היצרנים והסוחרים בענפי השירותים והסחורות נאלצים למכור את המוצרים ברמות מחירים מהגבוהות בעולם.

אמנם מדיניות הממשלה מייקרת את שווי נכסי בעלי הדירות והנדל"ן, אולם אלו אינם מוכרים את הבתים שהתייקרו ואינם מקבלים לידיהם הכנסה מכך, ולכן אינם נהנים מהעלייה בשווי הדירות כתוספת הכנסה שתורמת לעלייה ברמת החיים שלהם.

עליית שווי הנכסים של קבוצת אוכלוסייה קטנה יחסית המחזיקה בנדל"ן שלא לצורכי מגורים ונהנית מתוספת הכנסה פסיבית משוכרים שכורעים תחת כובד מחירי השכירות, יוצרת קיטוב הולך ומעמיק בין תושבים ממשפחות קטנות שזוכים לירושות והעברות בין-דוריות לבין תושבים שנולדו למשפחות מרובות ילדים. פער זה מועצם באופן ניכר על ידי הממשלה שבמדיניותה משביחה ומגדילה את שווי הנכסים של בעלי ההון מחד ומעצימה מאידך את הנטל על מחוסרי ההון שנאלצים לקחת הלוואות ענק לרכישת דירה או לתשלום שכירות גבוהים ביותר.

ילדיהם של רוב אזרחי ישראל צריכים לשלם מחיר גבוה ביותר לדיור בהשוואה לרוב המקומות ברחבי העולם, חלקם הגדול נוטלים הלוואות ענק עם רמות החזר חודשיות שעשויות להגיע -40% מההכנסה המשותפת ואף יותר, ובכך משעבדים את עצמם ונאלצים לרדת ברמת החיים ולחיות בתנאי לחץ כלכליים ונפשיים תמידיים.

הממשלה פוגעת במו ידיה ביתרונות הגדולים ביותר שטמונים בשיטה הקפיטליסטית השלטת בארצנו כמו גם ברוב ארצות העולם, שיטה שמבטיחה, לפחות בפן התיאורטי, שלתורמים להגדלת התוצר הכלכלי בזכות כישרונם, עבודתם הקשה והתמדתם,  תהייה תמורה נאותה. במקום זאת הממשלה מעשירה במו ידיה את היורשים והספסרים שאינם מתעשרים בזכות כשרונם ותרומתם לכלכלה, אלא בזכות ירושה פסיבית או בזכות העברה בין-דורית.

התייקרות הנדל"ן הובילה לכך שישראל בכלל והערים הגדולות שלה בפרט הפכו ליקרות בעולם, ולכן תיירים פוטנציאליים רבים נמנעים מלהגיע לישראל ומעדיפים ארצות זולות יותר.

לממשלה הכנסות זעומות יחסית ממכירת הקרקעות, מאחר שרשות מקרקעי ישראל משתמשת בעיקר ההכנסות ממכירה לשם ביצוע פעולות הקשורות בקרקע, לתשלומי שכר ועוד. עם זאת, לממשלה עומדת הכנסה נכבדת מהטלת מיסים כמע״מ על שוק הנדל"ן, ואולם אילו מחירי הנדל"ן היו נמוכים יותר, רבים המממנים את עיקר רכישת דירתם בהלוואות היו זוכים לכך שלאחר תשלום המשכנתא היתה נותרת בידם הכנסה פנויה גדולה יותר לתצרוכת מוצרים ושירותים אחרים, שגם עליהם מוטלים מיסי קניה ומע"מ, דבר שהיה מאפשר להניע את הכלכלה מבלי לפגוע בהכנסות הממשלה ממסים.

למזלנו, בישראל פועל "מנוע ההיי-טק" ומפצה על הקשיים של ענפים כלכליים אחרים שנפגעים קשות מעליית מחירי השכירות והתייקרות התשומות של ספקים מקומיים, התייקרות המקשה על התחרות מול יבוא סחורות ושירותים דומים מחו"ל.

ראוי להדגיש שרוב רובה של אוכלוסיית ישראל אינה מועסקת בענפי ההייטק או בענפים הקשורים ישירות להייטק, ובענפים אלו התייקרות הנדל"ן משמעותה עלייה בעלות התשומות וקושי להתחרות ביצרנים מחו"ל. לסיכום, מדיניות מכירת הקרקעות על ידי הממשלה אינה תורמת בהכרח להגדלת הכנסות הממשלה, אבל פוגעת בחלקים נרחבים באוכלוסייה הישראלית.

הכלכלן פרופ' נסים בן דוד הוא נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com