נתניהו רוצה להרגיע את קהילת הלהט"ב? זה מה שעליו לעשות | דעה
בעקבות הדאגה בקהילה הגאה מהצטרפותה של מפלגת נעם לקואליציה, רה"מ המיועד הבהיר כי לא תהיה כל פגיעה במצעדי הגאווה בישראל ובסטטוס קוו הקשור בקהילה - אך הוא לא יימדד במילים כי אם במעשים
ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו הבהיר לאחרונה בשיחות סגורות, וגם בראיון לרשת טלוויזיה אמריקנית, כי לא תהיה כל פגיעה במצעדי הגאווה בערי ישראל, וכי לא תהיה פגיעה בסטטוס קוו הקשור בקהילת הלהט"ב, זאת בעקבות הדאגה הגוברת בקהילה הגאה מפני פגיעה אפשרית בזכויותיהם בשל כניסתם של מפלגות נעם ועוצמה יהודית לממשלה.
כידוע, הדאגה בקהילה הגאה מגיעה בעקבות אמירות רבות מצד חברי מפלגות הימין נגד הקהילה הגאה, ונגד מצעדי הגאווה בפרט. על פי הפרסומים, נתניהו הגיב להבטחת יו"ר נעם, ח"כ אבי מעוז, לבטל את מצעד הגאווה בירושלים, והבהיר: ''מצעד הגאווה בירושלים ימשיך לצעוד''.
נתניהו הבטיח גם כי ''הממשלה בראשותי לא תפגע בקהילת הלהט"ב ובזכויות של כל אזרחית ואזרח בישראל. נדאג בערבות הדדית לכלל אזרחי ישראל ונעבוד כדי לשפר את החיים של כולנו - זאת המשימה שלנו''. מילים כדורבנות, אין ספק. אולם לפני שקהילת הלהט"ב ותומכיה שוקלים להירגע, כדאי להעמיד בפני נתניהו כמה שאלות ודרישות בסיסיות.
השאלה הראשונה היא כיצד הוא מתכוון לעצור את הפגיעה בזכויות קהילת הלהט"ב, כשחברים בכירים בקואליציה שלו ואף בסיעתו סבורים אחרת ממנו? כך, לדוגמה, מספר 5 ברשימת הציונות הדתית, ח"כ יצחק וסרלאוף, אשר צפוי להיות השר השני ממפלגת עוצמה יהודית, אמר כי הוא מתנגד למצעדי גאווה, והוסיף כי "אני חושב שזה לא טוב ושזה לא בריא".
הציפייה מנתניהו היא להדיר את בעלי הדעות חשוכות מהמקומות שבהם תהיה השפעתם הרסנית (משרדי המשפטים, הרווחה והחינוך, ומוועדות הכנסת הרלוונטיות). למרבה הצער, בראייה חדה ומפוכחת, ברור שיש לשיח השנאה הזה קונים בקרב מצביעי חלק ממפלגות הקואליציה העתידית. הרע במיעוטו הוא להותיר אותם במקומות שבהם לא ניתן להשפיע על הקהילה.
השאלה השנייה היא כיצד מתכוון נתניהו לשלב בין הזהות היהודית של הקואליציה בהנהגתו לבין כוונותיו בנוגע לקהילת הלהט"ב. מכיוון שחלק גדול מהקשיים העומדים בפני שוויון מלא לקהילת הלהט"ב נובע משליטתה הבלעדית של הרבנות בכל הקשור לנישואים בישראל, כמו גם במערכת בתי הדין הרבניים, ראוי שנתניהו יתייחס בהקדם לצעדים שבכוונתו לנקוט, מעבר לאמירה כללית על הצורך בשמירה על הסטטוס קוו ובשיפור חייהם של כל האזרחים. האם בכוונתו לאפשר נישואים שאינם דתיים? האם יפעל למסלול אלטרנטיבי להסדרת המעמד מול המדינה ומוסדותיה? כיצד בכוונתו להעניק לקהילת הלהט"ב את זכויותיה מבלי לפגוע בשותפיו לקואליציה?
שאלה נוספת שיש להפנות לנתניהו, בפשטות, היא היכן הוא היה עד היום. בכל פעם שעלתה הצעת חוק שביקשה לשפר את מצב הקהילה (למשל ההצעה שלפיה נישואים וגירושים ימשיכו להיות לפי דין תורה ליהודים, ולצד זאת להקים מערך אזרחי של מרשם ברית זוגיות לכל מי שיחפוץ בכך), היא נענתה בהתנגדות של הליכוד ושל נתניהו עצמו.
מיד לאחר שיענה לשאלות האמורות, יש לבדוק את נתניהו בכל הצעת חוק הקשורה לקהילה שתעלה בכנסת תקופה הקרובה. הוא לא יימדד במילים אלא במעשים. רק לאחר שיוכיח את עצמו בהסברים ובצעדים בשטח ניתן יהיה להאמין להבטחותיו, לפחות חלקית, ולפתוח איתו בדיאלוג. יפים לעניין זה דבריה של האנתרופולוגית האמריקנית מרגרט מיד, שאמרה: "מה שאנשים אומרים, מה שאנשים עושים ומה שאנשים אומרים שהם עושים - אלו שלושה דברים שונים".
עו"ד ארתור שני עומד בראש משרד עורכי הדין ארתור שני ושות', לשעבר מנהל הלשכה המשפטית באגודת הלהט"ב
רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com