להפסיק להזניח: המגזר העסקי יכול וצריך לשלב את החברה הבדואית

החברה הערבית הבדואית בנגב מהווה כחמישית מכלל האוכלוסיה באזור. לא משנים מציאות בלחיצת כפתור, אבל המגזר העסקי יודע לפעול מהר ולהשקיע משאבים נחוצים ליצירת שינוי רחב היקף • דעה

רהט
רהט | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

סוד גלוי הוא שהנגב סובל מהזנחה במשך שנים רבות. את התוצאות כולנו מכירים - אין כמעט תחום שלא סובל מאתגרים קשים בשל ההזנחה הזו: היעדר תשתיות, אפשרויות חינוך והשכלה נמוכות, שירותי בריאות מוגבלים המביאים לתוחלת חיים נמוכה יותר ומעט אפשרויות תעסוקה בקרב תושבי הנגב לעומת תושבי שאר הארץ.

אם האמירה הזו נכונה לגבי כלל האוכלוסייה בנגב, הרי שלגבי החברה הערבית הבדואית המצב מורכב עשרות מונים. הראשון שבהם הוא מצב סוציו-אקונומי נמוך, מה שמציב חסם ממשי להשתלבותם בשוק העבודה בצורה הולמת.

מעטים מהם רוכשים השכלה גבוהה ואפשרויות התעסוקה מוגבלות. בהתבסס על נתונים המופיעים בתוכנית לקידום ההשתלבות של החברה הערבית בשוק העבודה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2021, החברה הבדואית בנגב מרוכזת במספר מצומצם של תחומי עיסוק: 73% מהנשים הבדואיות עוסקות בחינוך ושירותי בריאות ורווחה, ו-72% מהגברים מרוכזים ב-5 תחומי צווארון כחול.

נשים עובדות
נשים עובדות (אילוסטרציה) | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2020 -2021, החברה הערבית הבדואית בנגב מהווה כחמישית מכלל האוכלוסייה בנגב. כאשר 21% אינם שותפים מלאים לתוצרת של האזור, אנו מבינים כי היעדר מימוש פוטנציאל כה רחב פוגע ישירות בכלכלת הנגב ובתל"ג בכלל.

ההשלכות אינן מסתכמות אך ורק ברבדים הכלכליים של החיים אלא גם במעגלים החינוכיים, החברתיים והתרבותיים. פתרון לבעיה זו הוא מטבע הדברים מורכב ולא משנים מציאות רבת שנים בלחיצת כפתור. אולם, במאמץ ממוקד מטרה ושותפות חוצת מגזרים לא נצטרך לחכות עשרות שנים לשינוי המיוחל.

המגזר העסקי יודע לפעול מהר ויודע להשקיע את המשאבים הנחוצים ליצירת שינוי רחב היקף בפרקי זמן קצרים משמעותית, וזאת כשהמוטיבציה לפעול מקורה בהבנת התועלת העסקית המשתקפת משינוי כזה והתמורה ביישום האחריות החברתית-תאגידית.

כדי לקדם תעסוקה הולמת של החברה הערבית הבדואית בנגב, ראשי המגזר העסקי צריכים לקחת אחריות על הנושא ולהוביל מהלכי עומק שיקדמו את השתלבות האוכלוסייה הערבית הבדואית בשוק התעסוקה. זאת לצד קידום תהליכי גיוון והכללה של האוכלוסייה בתוך הארגון. המעסיקים שכבר ביצעו התאמות תהליכיות (כגון מיצוב מעסיק, התאמות תרבותיות, פתיחת הזדמנויות, שירותי הסעות ועוד) יכולים להעיד כמה זה משתלם למעסיק להשקיע בגזרה זו ואף מתורגם לשורת הרווח שלו.

מאידך, על קובעי המדיניות להאיץ את תהליך השינוי באמצעות הקצאת תקציבים ומתן תמריצים לפיתוח ההתאמות הנדרשות של המעסיקים, כאלו שיסייעו להם לקלוט את צעירי החברה הערבית הבדואית בנגב לשורותיהם. עליהם לפעול תוך סנכרון מלא בין השותפים הרלוונטיים בנגב – המגזר העסקי, ארגוני החברה האזרחית והאקדמיה.

נוא ג'השאן בטשון
נוא ג'השאן בטשון | צילום: איל יצהר

זאת לצד השקעות רחבות בחינוך ובתשתיות, כאלו שיתמכו בהגברת האמון ההדדי בין החברה הערבית הבדואית והחברה היהודית בנגב, ויאיצו תהליכים חינוכיים וחברתיים שכבר החלו לעבור על החברה. מהלך שכזה ישתלם לכולם בטווח הארוך ובטווח הקצר. אין לנו שנות דור לחכות - שילוב החברה הערבית הבדואית בנגב במשק הישראלי הינו צו השעה.

נוא ג'השאן בטשון היא מנכ"לית מיזם קו-אימפקט

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com