יום האישה הבינלאומי: גם ב-2025 - פערים גדולים בין גברים לנשים
המציאות בישראל בשנת 2025 מוכיחה כי היא אינה משפט העצמה בנושא קידום נשים. יום האישה הבינלאומי שיצוין ביום שבת הפך לעוד כותרת פופוליסטית, חג של קניות, ולא משקף את הקושי של נשים בחברה הישראלית - המתבטא ביתר שאת מפרוץ המלחמה
ביום שבת יצוין יום האישה הבינלאומי. היום הזה, שהפך לעוד כותרת פופוליסטית, חג של קניות, מין שילוב בין שופינג לבין צקצוק על מצבן הלא פשוט של הנשים, בין התקרבנות לבין קריאות "האמיני בעצמך", ו"נשים הן המין החזק".
כן, לי אישית יש לא מעט הסתייגויות מהאירוע הזה שנקרא "יום האישה", אבל גם אני חייבת להודות שבחסותו נחשפים ומהודהדים הנתונים המטרידים, שבשאר הימים פשוט מסתתרים להם במציאות שלנו כמעט בלי הפרעה.
אז בואו נעסוק במספרים עצמם: בזמן מלחמת "חרבות ברזל", יותר נשים איבדו את מקום עבודתן, כאשר כש-187 אלף נשים פנו ללשכת התעסוקה לעומת כ-148 אלף גברים. כמו בקורונה, גם הפעם הוכח שנשים נפגעות יותר מגברים בתקופות משבר, בעיקר בגלל המחויבות שלהן ל"עבודה שקופה", זאת אומרת שהיקף עבודות הבית והטיפול בילדים גדל, על חשבון עבודה שיש גם פרנסה בצידה.
לפי דוח של מכון ון ליר, אגב, כ-18% ממשרתי המילואים במלחמה היו משרתות במילואים, נשים. ומה לגבי נשים בעמדות מפתח בזמן המלחמה הארוכה בתולדות ישראל? את העובדה שיש ייצוג זעום של נשים בממשלה ידענו עוד לפני המלחמה, אבל גם בתפקידים שנוצרו אחרי המלחמה, לא ממש שולבו נשים, וכך יצא שהאחראי על נושא החטופים והנעדרים הוא גבר, ובקבינט החברתי-כלכלי - שהוסמך על-ידי הממשלה לטפל בהיבטים האזרחיים של השלכות המלחמה - יושבות שתי נשים בלבד מבין 15 חברים.
ואיך אנחנו בהשוואה למדינות אחרות בעולם? ישראל ממוקמת במקום ה-35 בלבד מבין 38 בקרב מדינות ה-OECD מבחינת פערי שכר בין גברים לנשים, כאשר אישה ישראלית מרוויחה בממוצע כ-76% בלבד משכרו של גבר ישראלי.
אז כן, התמונה עגומה למדי, אבל לא חסרות דוגמאות של נשים שדווקא מחוללות במו ידיהן ומעשיהן שינויי עומק בחברה הישראלית, כמו לדוגמא 7 נשים, לוחמות, שסיימו השבוע את אחת ההכשרות הארוכות והקשות בצה"ל - קורס חובלים, וגם חובלות.