סער צודק – ככה אי אפשר לנהל מדינה

התוצאה הסופית באירועי אמש (שני) במליאת הכנסת עדיין ידועה מראש. חוק תקנות יו"ש לא עבר בקריאה ראשונה. הקואליציה תנסה שוב ויש לה עד סוף החודש כדי להעביר את התקנות שיפוגו תוקף ב-1 ביולי. ישועה כנראה לא תצא מזה.

ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ממשיכים לשדר עסקים כרגיל. הם וגם שר האוצר אביגדור ליברמן, כמו גם שאר חברי הממשלה, ממשיכים לטעון שוב ושוב: "אנחנו מתפקדים".

האמנם? כל הצבעה מצריכה לחץ אטומי על חברי רע"מ להצביע בעד. אתמול זה היה מאזן גנאים שמימש את איומו והצביע נגד תקנות יו"ש. נגיד שהוא מתפטר (הוא גם יצטרך להתפטר אם ייבחר לראשות העיר סכנין בשנה הבאה), יבוא מישהו אחר במקומו. ואז מה?

שיעור קטן במתמטיקה: גם אם גנאים היה מצביע בעד כמו גם חברת הכנסת המזגזגת ג'ידא רינאוי-זועבי (עוד נחזור אליה), התוצאה הייתה 56-54 כשהרוב הוא למתנגדים. היו עוד שני ח"כים שנעדרו מההצבעה – טאהא וחטיב יאסין – שניהם מרע"מ. נגיד שאם היו מצביעים בעד אז היה נוצר תיקו. במקרה כזה החוק נופל. ואל תשכחו את עידית סילמן שמזמן חצתה את הקווים.

חוזרים לרינאוי-זועבי. לפיד התגאה שהצליח להחזיר את הח"כית "הסוררת" שפרשה מהקואליציה ואחרי שבוע של חיזורים – שבה לחיקה. "היא חוזרת להצביע עם הקואליציה", הכריזו בגאון בממשלה. אתמול הם קיבלו סטירה מצלצלת בפנים. מדהים גם כיצד רינאוי-זועבי הצליחה שוב להתהפך בזמן כל כך קצר. אבל האמת? האשמה היא על לפיד שמיהר להכתיר את מאמציו כהצלחה וחטף ממנה בריבוע.

שר המשפטים גדעון סער אמר אתמול בישיבת הסיעה שעות לפני ההצבעה את המשפט הבא: "ככה אי אפשר לנהל מדינה". הוא צודק. אי אפשר לנהל ככה מדינה כשבכל הצבעה צריך להילחם על כל קול ועם ח"כים ש"כואבת להם הבטן".

ליברמן כבר הודיע על עבודה בנוגע לתקציב המדינה הבא שיהיה חד-שנתי (ולא דורש רוב של 61). גם את זה ספק מאוד גדול שיצליחו להעביר במצב הנוכחי. אז על מה בדיוק בנט ולפיד בונים? האם זה מצב תקין? האם אפשר לנהל ככה מדינה?

כולם מזהירים מהחלופה – בחירות, בחירות ועוד בחירות. כן, אכן יש סכנה להיכנס למערבולת נוספת ואינסופית של סבבי בחירות כפי שחווינו בשלוש השנים האחרונות. אבל האם המצב הנוכחי טוב יותר? לעניות דעתי, לא.

בנוסף, מזהירים כולם מהאפשרות שנתניהו ייבחר וכתוצאה בן גביר יהיה השר לביטחון פנים ואבי מעוז שר במשרד ממשלתי כלשהו. הסירו דאגה מליבכם. נתניהו, האיש שקורא לעצמו ימין, האיש שהכריז שיחיל ריבונות ביהודה ושומרון, האיש שאמר שימוטט את שלטון חמאס, לא ימנה לא את בן גביר ולא את מעוז. מדובר באותו איש שהכניס כשותף את אהוד ברק ב-2009, הכניס את לפיד ולבני ב-2013 ויש שיאמרו שידע שכחלון יעשה בעיות כשהכניס אותו לממשלה ב-2015. נתניהו הכי רחוק מימין שאפשר לתאר – גם אם כל הימין במדינה חושב שכן.