והעיר קייב נבוכה: הקשר בין תענית אסתר למלחמה באוקראינה

בתאריך י"ד באדר נחגוג את חג הפורים, אבל יום קודם לכן נציין ואף נצום את צום תענית אסתר כבקשתה של אסתר המלכה: "לך כנוס את כל היהודים וצומו עלי שלושת ימים".

תענית מוזרה היא תענית אסתר. התאריכים שבהם התענו היהודים בשושן הבירה לבקשתה של אסתר היו בכלל בחודש ניסן, ואילו תענית אסתר נקבעה לחודש אדר. בנוסף, התעניות שמציין הציבור בזמננו יש להם מכנה משותף ברור והוא זכר לחורבן בית המקדש והתהליך שהיה עד נפילתו, ולכן אלו ימים של חשבון נפש ורצינות שמתענים בהם. תענית אסתר לעומת זאת איננה זכר לחורבן ואיננה יום עצוב. מה בכל זאת הסיבה לכך, ומדוע אסתר בחרה בתענית בזמן מלחמה?

אם נרשה לעצמנו עוד העמקה, נגלה שבתלמוד, התענית הזו איננה מופיעה ובכל זאת אנו ממשיכים את המנהג ומתענים ביום הזה. הנימוק הוא מרתק והוא מופיע בפסוקי ההלכה, נצטט את דבריו של המשנה הברורה: מטרת הצום, היא "לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ה' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם".

נוסיף מעט נופך להסבר. כשבאים לחגוג את חג הפורים אין זה רק בגלל הנס שהיה, אלא מציאות של השגחה אלוקית על עם ישראל באשר הם, ולא רק על האומה היהודית כאומה, אלא שכל אחד מאיתנו שנמצא בצרה או מצוקה יישא עיניו וליבו לה' יתברך, והוא קרוב לכל אשר קוראים לו באמת.

בנוסף, התענית מחלישה את הכוח, ולכאורה האדם שנעשה חלש יותר לא יישאר עם כוחות להילחם. היהודי נמצא בצרה גדולה, וצום רק יפריע לו להתמודד. אלא שאנו לומדים כי ההיפך הוא הנכון, ככל שהאדם צם ומרגיש חלש יותר כך הוא מרגיש יותר כי הוא זקוק לחסדי המקום ושללא סייעתא דשמיא אי אפשר להצליח. התענית הזו איננה עצובה. היא שמחה אבל היא מחייבת לנקות את הלב, לנקות את המחשבה ולקרוא לה' ולעזרתו באמת.

כולנו עומדים המומים מול זוועות הקרבות באוקראינה. יהודים רבים מחפשים את הדרך להימלט מהתופת. סיפור תענית אסתר והמגילה נותן תקווה ליהודים בכל מקום שהם תקווה של "רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים".

יש נטייה של בני אדם לאבד את צלם האנוש במלחמות, והנה במלחמה מול העמלקים אצל מרדכי ואסתר היו המון הרוגים. אבל פלאי פלאות, עם ישראל לא נגע בביזה. זה מפליא יותר כי המן בבואו לעודד להרוג את היהודים משתמש בטיעון כל כך משלהב דמיון "ושללם לבוז".

כעת חשבו על הגוי שאינו שונא יהודים בהכרח אבל יש לו הזדמנות פז. מותר להרוג את היהודים לפי החוק בי"ג אדר, ואת הרכוש לקחת. עם ישראל מנגד עומד על נפשו. הורג רבים משונאי ישראל אבל אינו נוגע בביזה. מה שמוכיח שההרג הרב היה רק כנגד פצצות מתקתקות. רואים אנחנו שהתפילה מועילה לניקוי הנפש, כי גם אם המלחמה צודקת ויש סייעתא דשמיא, מצווה כל לוחם לשמור על טהרת הנפש.

הרב יצחק נריה הוא ראש ישיבת ההסדר תורה בציון ויו"ר קרן "אחד לאחד"

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com