אומה של פליטים ועקורים – לא להקשות עורף למצוקת אחרים
פוליטיקאים דנים על מכסות וחסמים, שואלים שאלות של זהות יהודית ובינתיים, נשים, ילדים וזקנים נסים על נפשם מאוזר מלחמה. בטח מדינה כמו ישראל צריכה לספק מקלט מתוך ראייה שמדובר במעשה הערכי והמוסרי • דעה
אבי ז"ל ברח מאוסטריה כמה שנים אחרי עליית היטלר לשלטון. דודיי ברחו גם הם רק מאוחר יותר. דודתי האהובה ובני משפחתה נסו על נפשם רק בדקה ה-90. הייתי רוצה לומר שעוצמת חווית הפליטות והעקירות של משפחתי היא יוצאת דופן, אך היא מהווה חלק בלתי-נפרד מהזהות הקולקטיבית הישראלית - בין אם מדובר על צאצאי מגורשי ספרד, מגורשי ארצות ערב ואיראן, וצאצאים של ניצולי שואה או אלה שברחו לפני שהחלה.
וזו צריכה ואף חייבת להיות זווית ההסתכלות שלנו על משבר הפליטים האוקראינים המתרחש לנגד עינינו. פוליטיקאים דנים על גבי המסך במכסות וחסמים, פרשנים דנים בשאלות של זהות יהודית ועלות מול תועלת וליבי נחמץ. כיצד עם של עקורים ופליטי המלחמה, שערך הצלת חיי אדם אצלו הוא ערך מוביל, עם שחווה הפנית עורף, אדישות ושתיקה הורגת, מסוגל להקשות ליבו אל מול נשים וילדים הנסים נפשם מאזור מלחמה?
יש המודאגים מאופייה היהודי של המדינה, אבל האם הערך היהודי המוסרי של "ואהבת את הגר" אינו חלק מאופייה היהודי של המדינה? הרי ברוח זו, חתמה ישראל על אמנת הפליטים הבינלאומית. יתרה מכך, אנו, יחד עם ארגונים יהודיים בינלאומיים היינו בין אלה שיזמו לאחר תום מלחמת העולם השנייה את אמנת הפליטים הבינלאומית.
אנחנו רצינו להבטיח הגנה וזכויות אדם לנרדפים בארצותיהם שנאלצו לברוח ולחפש מקלט בארצות אחרות. החתימה על האמנה מהווה כרטיס הכניסה שלנו למועדון המדינות הנאורות של העולם, ואמנם חוקיה היבשים מחייב את המדינות החתומות עליה רק בקליטה של פליטים ממדינות שגובלות בה, אבל זמן רב עבר מאז 1951, ועולם התחבורה התקדם פלאים. אפשר שנתקדם יחד איתו.
זו אמונתי שאנחנו רוצים לחנך את הדורות הבאים לא לטבוע בביצת האדישות לנוכח סבלו של האחר, לנקיטת עמדה מוסרית, ולעמידה איתנה לצד אלה הנמצאים בעת צרה ברוח האתוס היהודי המקדש חיים על פני כל חוק.
כמייצגת ישראלים החיים כאן וששורשיהם שם במרכז אירופה, זו חובתי לנקוט עמדה ברורה לגבי הסכסוך האלים שפרץ במזרח אירופה. בראייה זו, על מדינת ישראל לא רק לקרוא לסיום שפיכות דמים באוקראינה, אלא לעמוד לצד מדינה המותקפת ולגנות את הפגיעה בריבונותה. טוב עשתה ישראל שהצטרפה בהצבעה באו"ם למדינות שגינו את התוקפן.
יתרה מכך, הזיכרון ההיסטורי מורה לנו לא לעמוד מנגד ולפתוח את שערי הארץ לפליטים שברחו מאזור המלחמה. לא די לגנות בדיעבד את סגירת השערים בפני היהודים הבורחים מאירופה לפני שמונים שנה – על מדינת ישראל להצטרף בלי סייג למדינות הנותנות מחסה לפליטי המלחמה והתוקפנות הנוכחית.
אני מאמינה שמדינת ישראל איתנה מספיק ויכולה בשעת מצוקה זו לקלוט גם פליטים מאוקראינה ולספק להם מקלט מתוך ראייה שמדובר במעשה הערכי והמוסרי.
דבורה הברפלד היא יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה (ארגון הייקים)
רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com