לפני שיחזרו למלחמה: איך נסייע לחיילים שלנו שמגיעים הביתה?
המעבר בין הצורך להיות בכוננות, והדריכות והמתח הנמשך שמצריכה המלחמה, לבין הבית - גדול ומשמעותי. החיילים זקוקים לנו בבית כחוף מבטחים חם ובטוח להתדלק בו, ולהיטען בטוב ובכוחות, לפני שיחזרו למלחמה. אנחנו רוצים להיטיב איתם ולסייע בידיהם, אבל לעיתים מוצאים את עצמנו נבוכים ומתקשים לדעת מה לעשות. כיצד תוכלו לסייע להם?
סופי השבוע האחרונים מביאים איתם חיילי סדיר או מילואים אשר מגיעים מהקרבות הקשים מעזה, או מהגבולות והזירות הסוערים בצפון, בגבולות הרצועה או ביהודה ושומרון. חלקם מגיעים לתקופה קצרה בלבד, וחוזרים לאחר מכן לקרבות. המעבר בין הצורך להיות בכוננות, והדריכות והמתח הנמשך שמצריכה המלחמה, לבין הבית - גדול ומשמעותי. החיילים זקוקים לנו בבית כחוף מבטחים חם ובטוח להתדלק בו, ולהיטען בטוב ובכוחות, לפני שיחזרו למלחמה. אנחנו רוצים להיטיב איתם ולסייע בידיהם, אבל לעיתים מוצאים את עצמנו נבוכים ומתקשים לדעת מה לעשות.
כיצד תוכלו לסייע להם?
תנו להם את הקצב שלהם – הפער בין זירת המלחמה לבית גדול ביותר, כדי להתמודד עם הפער צריך כל אחד את הקצב שלו, לבחור את מידת השיתוף המתאימה לו, את הזמן בו ירצה לשתף, לנוח, לדבר. תנו להם לבחור את הקצב שלהם מה לעשות, מתי לדבר, איפה להיות, אל תלחצו עליהם ותנו להם לדעת שאתם שם עבורם.
עשו דברים משותפים נעימים שאתם רגילים להם – פנו את הזמן, היו יחד עימם, ועשו דברים שאתם אוהבים לעשות יחד. לאכול, לשחק, להיות יחד גם בלי לעשות דבר. לצד זה, פרגנו להם גם את הבחירה לנוח, להיות לבד או עם חברים.
ספקו אוכל טוב, מים חמים לרחצה ככל שירצו, שקט לישון – החיילים זקוקים לתדלוק בבית גם לצרכים הפיזיים של אוכל טעים, מקלחות או אמבטיות ממש במידה שירצו, שקט לישון. ספקו להם את כל אלו בנדיבות.
ספרו להם כמה אתם אוהבים אותם וגאים בהם – העניקו את החום, האהבה והגאווה בהם, במילים, ובחיבוקים ובמגע. גם כאן, תנו להם לבחור את מידת המגע שנעימה וטובה להם.
הציעו אוזן קשבת בלי לחץ - תנו להם להוביל את השיחה, לבחור עד כמה לשתף ובמה, אל תלחצו מדי במידה ובוחרים לא לשתף, אבל תזכירו שאתם איתם. לצד זה נסו להמעיט במלל לגבי מידת הדאגה או החרדה שלכם לביטחונם, זכרו שהם זקוקים לכם כעוגן בטוח.
תנו לגיטימציה לרגשות שונים שהם מעלים – במידה והחייל משתף ברגשות שונים קשים שחווה, הקשיבו בחום ובהכלה, אפשרו להרגיש כי כל רגש הינו לגיטימי ומתאים. חפשו איתם את הכוחות שלהם ואת יכולתם להתמודד עם החוויות הקשות שעברו.
תהיו עוגן בטוח ויציב - ספרו להם על שעובר עליכם ביום יום, תוך הדגשת הכוחות והביטחון שלכם. אפשר וחשוב לדבר בכנות, אבל עדיף לשתף בחוויות יום יום, ובדברים פשוטים וחיוביים. נסו לא לשתף בתחושות קשות מדי, להעמיס בחרדה או בדאגת יתר או במתח שלכם, בתחושות קשות מדי, בטרדות או ריבים משפחתיים או לאומיים, או בסיפורי מלחמה אישיים שלכם מהעבר.
פרגנו למפגשים עם בת/בן הזוג וחברים – הצורך במשפחה הוא גדול, אבל החיילים זקוקים גם לתמיכה חברתית נוספת. שחררו אותם לפגוש את בת/בן הזוג וחברים ככל שירצו, תפרגנו על כך. אל תביעו קנאה, קיפוח או השוואה עם מי ועד כמה הם נמצאים, זכרו סוף השבוע נועד למלא את המצברים שלהם.
והעיקר, תשלבו רוגע, אהבה, קרבה לצד חופש לבחירה לחייל. מאחלים לכולנו הרבה משפחתיות, ביטחון וימים טובים ובשורות טובות.
ד"ר שרון פלגי היא פסיכולוגית ארצית, מכבי שירותי בריאות