סילוק אונר"א צריך להיות חלק מ"היום שאחרי" | דעה

ההכרה שנשמעה לאחרונה מכיוון ארצות הברית באשר לנכונותה של ישראל לדון ב"יום שאחרי" היא נקודת ציון מרכזית במלחמה הנוכחית. אחרי יותר מחודשיים של לחימה, לראשונה, נשמעים קולות על מציאות החיים שישראל מבקשת לעצב לעצמה על גבול רצועת עזה. אסור שדיון זה יצטמצם להיבטים הצבאיים והביטחוניים בלבד. הוא דורש הסתכלות מעמיקה יותר על סוגיות נוספות - חינוכיות, חברתיות ואזרחיות, כאשר בבסיסו עומד עתידו תפקידו הבעייתי והמסוכן של סוכנות הפליטים השל האו"ם - אונר"א.

בשני העשורים האחרונים, נרשם זינוק של 86% באוכלוסייה ברצועת עזה: מ-1.13 מיליון בשנת 2000 לכ-2.1 מיליון בשנת 2020. הערכות דמוגרפיות מדברות על צפי שמספר זה יכפיל את עצמו ב-30 השנים הבאות. הפיצוץ הדמוגרפי הזה, לא רק שיסבך סכסוך מזוין עתידי אפשרי בין ישראל לרצועת עזה, הוא בינתיים גם יגדיל את הביקוש לסיוע הומניטרי, חינוך ושירותי רווחה בסיסיים - בעיה לא פחות מורכבת ומסוכנת, כפי שנוכחנו לראות בשנים האחרונות.

הבעיה מסוכנת כי עד היום סופקו שירותים אלו על ידי הקהילה הבינלאומית באמצעות אונר"א. זהו אותו ארגון שלאורך שנות קיומו ופעולותיו דואג לקבע את מעמד הפליטות הפלסטינית, ובכך מונע מהפלסטינים כל אפשרות להיטמע במקום מגוריהם הנוכחי ברצועת עזה, יהודה ושומרון, ירושלים וברחבי המזרח התיכון, ובמקום זאת מטפח כמיהה לחזרה למה שהיא כיום מדינת ישראל. חמור מכך, כפי שנוכחנו בשנים האחרונות וביתר שאת סביב המלחמה הנוכחית, אונר"א אף מחזקת אידיאולוגיות קיצוניות, חוסמת כל דרך לשלום, ומפריעה לפלסטינים לחזות עתיד משותף מעבר לסכסוך האלים והבלתי פוסק שבו אנו חיים.

העדויות לתפקידה המזיק של אונר"א בהקשר זה רבות ומטרידות מאוד. בתי הספר ומחנות הקיץ של אונר"א הפכו לחממת גידול לשנאה ואלימות. דיווחים מפורטים של ארגונים כמו Impact SE ו-UN Watch חשפו למעלה מ-150 מקרים מאז 2015 שבהם צוותי אונר"א היו מעורבים בתמיכה בטרור ובהפצת ואנטישמיות. 82 מורים ואנשי צוות של אונר"א ביותר מ-30 בתי ספר נתפסו כשהם מפיצים תכני שנאה בספרי הלימוד. זכורה לרעה הדוגמה של בית הספר היסודי "אל-זיתון" של אונר"א בעזה, שספרי לימוד שנמצאו בו האדירו את דלאל מוגרבי, מחבלת פלסטינית שעמדה מאחורי פיגוע מתועב בו נרצחו 35 ישראלים.

המלחמה הנוכחית מוכיחה שלא מדובר רק באידיאולוגיה בעייתית שמקדמת אונר"א, אלא ברעיונות שלהן תוצאות מוחשיות ומסוכנות. ממצאי דו"ח שפרסם לאחרונה IMPACT SE מבססים קשר ישיר בין תכני חינוך הנלמדים בבתי הספר של אונר"א ברצועת עזה לבין אירועי הטבח ב-7 באוקטובר. לפי הדו"ח, למעלה מ-100 פלסטינים שהשתתפו בטבח הם בוגרי מערכת חינוך של אונר"א בעזה. יתרה מכך, לפחות 14 אנשי צוות בית ספר של אונר"א שיבחו בפומבי את ההתקפות ברשתות החברתיות, והציגו, שוב, האדרה מטרידה של אלימות. גם הצבא חשף מעורבות ישירה של עובדי אונר"א בלחימה נגד צה"ל, דוגמת חטוף שהוחזק בבית של עובד אונר"א ומצבורי נשק בבתי ספר של הארגון.

נכון, אנו עדיין בעיצומה של הלחימה. עם זאת, לצד השגת היעדים הצבאיים, המערכה הנוכחית בעזה מהווה הזדמנות חסרת תקדים גם להחליף את אונר"א בפתרון טוב יותר. כבר עתה ברור שביום שאחרי המלחמה, רצועת עזה לא תהיה כשהייתה. לצד ישראל, ההחלטה על האופן בו תיראה ותנוהל יהיו שותפים גם גורמים בינלאומיים. תהיה זו שעת כושר לקדם רפורמות מבניות שיאפשר לשנות מן היסוד את הטיפול בסוגיית הפליטים הפלסטינים, ולהתאים אותה לנורמות ניהול פליטות במדינות אחרות ברחבי העולם. כחלק מרפורמה זו, נדרשת לייצר חלופה מוכוונת שלום יותר לדרכי ההוראה ולשיטות החינוך הנוכחיות של הארגון. אלו צריכות להיות בהשראת הסטנדרטים העולמיים הגבוהים ביותר של לימוד והוראה באזורי עימות ופוסט-עימות.

משבר טומן בחובו גם הזדמנות. כיהודי-קנדי, המושקע באופן עמוק בתחומי הרווחה והחינוך בישראל, וכאזרח במדינה שבה הממשלה התומכת מדי שנה באונר"א, אני קורא בלהט לממשלת ישראל, בעודה מגבשת לעצמה את אסטרטגיית "היום שאחרי", לתת עדיפות לפירוק אונר"א, ולפעול להקמת מבנים חלופיים. ביטחון ישראל תלוי בכך, ורק התמודדות נחרצת עם הסוגייה תקדם אותנו לעבר חיים במציאות טובה יותר.

אלברט ד. פרידברג הוא מייסד קרן ידידות טורונטו

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com