ברוכים הבאים למאה ה-21, לפחות בינתיים | דעה

החלטת בית המשפט העליון מוקדם בשבוע שעבר, לפיה על המדינה לרשום באופן זמני במרשם האוכלוסין זוגות שנישאו בטקסטים אזרחיים מקוונים עד להכרעה בערעור שהגישה המדינה בנושא, היא צעד חשוב שיש לקוות שבסופו של ההליך יהפוך להחלטה קבועה.

ההחלטה שקיבלה השופטת דפנה ברק-ארז מאפשרת למעשה לפסק הדין של בית המשפט המחוזי בסוגיה להיוותר על כנו עד להכרעה בערעור שהגישה המדינה, ובכך מאפשרת למאות זוגות שנישאו בנישואים מקוונים (רובם באמצעות אתר ייעודי לכך שהקימה מדינת יוטה שבארצות הברית במהלך הקורונה) להירשם ולהישאר רשומים כנשואים, לפחות בינתיים.

על אף שבמהותה מדובר בהחלטה מעין טכנית שדוחה בקשה לעיכוב ביצוע, בין היתר מהטעם שככל שהערעור יתקבל ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור, נראה כי בהחלט יש מקום לאופטימיות זהירה ביחס לאפשרות שבית המשפט העליון יאשר גם בסופו של ההליך את פסק הדין של המחוזי. בכך, סוף כל סוף יבצע בית המשפט העליון מהלך היסטורי של ממש לתיקון חוסר השוויון המשווע והאנכרוניסטי בדין הישראלי, שנכון להיום מתיר להינשא בתוך שטחי המדינה אך ורק בטקס דתי.

כדאי לשים לב שלא מדובר בפלח צר מהאוכלוסייה הישראלית שירוויח ממהלך היסטורי כזה. לפי ההערכות, קיימים כיום בישראל למעלה מ-700 אלף אנשים שלא יכולים להינשא, בין אם מדובר בזוגות חד-מיניים, מתגיירים שלא מוכרים על-ידי הרבנות האורתודוקסית, פסולי חיתון לפי ההלכה וזוגות בני דתות שונות.

כבר למדנו להשלים עם המצב האבסורדי, שכל אותם זוגות צריכים לצאת מגבולות ישראל על מנת להינשא, אך האמת היא שמדובר במצב בלתי נסבל ובלתי הגיוני בעליל, וכל זאת עוד לפני שדיברנו על חילונים שאכן יכולים להינשא דרך הרבנות - אך פשוט קצו בשלטון היחיד האורתודוקסי של הרבנות בישראל.

בניגוד לרושם שביקשה המדינה לקבע במהלך ההליך שנערך בבית-המשפט המחוזי, וכפי שצפוי כי תעשה גם במסגרת זאת – אין כל בסיס לראות בנישואים המקוונים כנישואים אזרחיים שנערכים בישראל, צעד משמעותי שלעניות דעתי מתבקש גם הוא, אך ראוי יותר שיעשה בחקיקה של הכנסת ולא בהחלטות של בית-המשפט העליון.

כבר היום, מתירים נוהלי משרד הפנים להכיר בנישואים שנערכו בחו"ל ולרשום את הזוגות כנשואים במרשם האוכלוסין הישראלי - ובלבד שהזוג יציג מסמך 'אפוסטיל' המהווה מסמך רשמי של רשות מדינתית מוסמכת שמאשרת את מקוריותה של תעודת הנישואים. אלא שגם במקרה של 'נישואי יוטה' ניתן מסמך כזה, ולמעשה הנישואים נחשבים ככאלה שנעשו בשטחה של המדינה הזרה, הגם שהזוג לא נכח ה באופן פיזי.

כפי שידעה המדינה לשכלל את שירותיה במהלך מגפת הקורונה ולהעניק אותם באופן מקוון כך שנוכחותו של אדם תיחשב לו כנוכחות פיזית על אף שהיתה וירטואלית בלבד; ואפילו התירה לאמת מסמכים משפטיים לרבות צוואות באמצעות היוועדות חזותית - כך גם במקרה זה אין כל סיבה לתת דגש רב מידי לשאלת הנוכחות הפיזית של בני הזוג.

אנו חיים בעולם שבו הגבולות בין המדינות הטשטשו, ולא מעט מהמציאות מתקיימת במרחב הווירטואלי. בעידן כזה, לטעון שעל בני הזוג לצאת את גבולות הארץ כדי שנישואיהם שנערכו על ידי ישות מדינתית אחרת ייחשבו ברי רישום בישראל - היא בגדר מעשה הפליה בוטה עמו אין להסכים.

עו"ד דקלה סומך קרם היא הבעלים של חברת עורכי דין סומך קרם המתמחה בדיני משפחה וירושה

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com