השימוע שמעמיד את הדמוקרטיה האמריקנית במבחן

בשבוע החולף התקיים בארצות הברית אירוע טלוויזיוני מיוחד במינו: ועדת קונגרס, שדנה באירועי הקפיטול ב-6 בינואר בשנה שעברה, ערכה את השימוע הראשון בשידור חי בשעות צפיית השיא. במילים אחרות – ערכי הדמוקרטיה הגדולה בעולם נמצאים במבחן הצופים, כאילו הייתה זאת תוכנית ריאליטי חורצת גורלות במיוחד.

שני הפרקים הראשונים בפרויקט המיוחד של גיל תמרי בחדשות 13:

המלך לא מת: האמריקנים שעושים הכול כדי שטראמפ יחזור לשלטון

איך גרם טראמפ למיליונים להאמין בתיאוריות קונספירציה

השימוע הפומבי הוא רק הקצה של עבודת הוועדה. במהלך השנה האחרונה שבה היא פעלה שלא באופן פומבי, נבחנו עשרות אלפי מסמכים, זומנו מאות עדים –  והתמונה הקודרת הלכה והתבררה: דונלד טראמפ, עוד בשבתו כנשיא מכהן בשלהי כהונתו, ערער על היסוד החשוב ביותר של הדמוקרטיה – רצון העם.

זה לא שהמידע שהיה קיים עד עכשיו לא היה מספיק כדי להגיע למסקנה הזאת, אבל העדויות והחומרים החדשים מסמרי שיער, לא פחות. האנשים הכי קרובים לטראמפ, כולל אפילו בתו איוונקה או התובע הכללי לשעבר ויליאם בר, העידו שמדובר באדם מנותק מהמציאות, שהטענות לגניבת בחירות משוללות כל יסוד. השיא כנראה הייתה העדות על כך שפרקליטו לשעבר של טראמפ, רודי ג'וליאני, הפציר בו שיכריז על ניצחון עוד בטרם הסתיימה ספירת הקולות – בזמן שהוא שיכור לחלוטין.

זה לא אירוע ראשון מסוגו בארצות הברית. זכורים לכל שימועי פרשת "ווטרגייט", שהביאו לבסוף להתפטרותו של הנשיא ריצ'רד ניקסון ב-1974. מי שהשוו השבוע בין שני המקרים הם קרל ברנסטיין ובוב וודוורד עצמם, שני העיתונאים שחשפו את הפרשה שאילצה את ניקסון לפנות את מקומו, אחרי שהתגלה כי הממשל הרפובליקני נקט בפעולות לא חוקיות נגד הדמוקרטים בתקופת מלחמת וייטנאם.

ביום שלישי האחרון השניים התארחו בתוכנית הלייט נייט של סטיבן קולבר. "ניקסון היה נשיא פושע שניסה לחתוך תחת היסודות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר שלנו, שיטת הבחירות", אמר ברנסטיין באולפן. "ואז הגיע טראמפ, שגם הוא ניסה לחתור תחת שיטת הבחירות – אבל הלך רחוק יותר, קרא להפיכה שתמנע את העברת השלטון לביידן, ואז קרה ניסיון ההפיכה. הוא הנשיא המסית הראשון של ארה"ב".

טראמפ, טוען ברנסטיין, גרוע מניקסון. והוא גם מסוכן ממנו, כך טענו השניים במאמר משותף שכתבו ל"וושינגטון פוסט", כיוון שהוא עשוי להכריז שוב על מועמדותו ב-2024.

אלא שיש עוד הבדל בין מקרה טראמפ למקרה ניקסון – בעוד שבשימועי "ווטרגייט", האומה האמריקנית כולה הייתה צמודה למסך והפרשה הפכה לאחד האירועים המכוננים בהיסטוריה של הפוליטיקה האמריקנית, שימועי הקפיטול מעניינים רק חצי מארה"ב, החצי הדמוקרטי. מרבית הרפובליקנים בוחרים להתעלם. ברשת "פוקס ניוז" השמרנית בחרו שלא לשדר קטעים נבחרים – וביקרו בחריפות את ההליך.

השימועים שהיו השבוע בוועדת הקונגרס הם עוד תזכורת לקיטוב בין שני המחנות שרק הולך ומעמיק. אין עוד נושאים שבקונצנזוס, כמו ערעור ברור על יסודות הדמוקרטיה וקריאה להפיכה שלטונית נגד נשיא שנבחר ברוב קולות. אם אתה רפובליקני, או יותר נכון תומך טראמפ, אירועי הקפיטול הם בין אירוע שנופח מעבר לפרופורציות אם אתה שייך למחנה המתון יחסית, או פעולה מתוכננת של הדמוקרטים באמצעות סוכני כאוס אם אתה שייך למחנה הרדיקלי יותר.

ויש גם מי שדווקא שעשוי להרוויח אלקטורלית מהשימוע הזה דווקא מהצד הרפובליקני.  ליז צ'ייני, שנחשבת למתנגדת החריפה ביותר נגד הנשיא טראמפ מתוך המפלגה, בתו של סגן הנשיא לשעבר דיק צ'ייני, משמשת בעצמה כציר בוועדה, שמורכבת מתשעה חברי קונגרס בסך הכול. צ'ייני היא גם התקווה הגדולה למחנה השמרני המתון שמרגיש שטראמפ גנב לו את המפלגה הרפובליקנית.

אלא שהמחנה הזה הולך ומצטמק. רוב מי שהעז למתוח ביקורת על טראמפ מיד אחרי אירועי ה-6 בינואר, שינה את דעתו או שפשוט בחר לשתוק מאז. המגמה היא דווקא הפוכה, הכוכבים שמנפקת המפלגה הרפובליקנית הם רדיקליים לא פחות ממנו, כמו למשל רון דה סנטיס מושל פלורידה או הסנאטור טד קרוז מטקסס. לפחות בעתיד הנראה לעין נראה שהמפלגה הרפובליקנית רק תלך ותקצין.