עצירת הייבוא מירדן - תמרור אזהרה לביטחון התזונתי בישראל | דעה 

הידיעה המדאיגה על עצירת יבוא פירות וירקות מירדן, בעקבות הימצאות חיידק הכולרה במי הירמוך, היא הרבה יותר ממטרד זמני שצפוי לחלוף ללא זכר. זהו תמרור אזהרה המתווסף לתמרורי אזהרה נוספים, המזכירים שוב ושוב את הסכנה העצומה הטמונה בתלות בגורמים חיצוניים כדי להבטיח את אספקת המזון הישראלית.

ההשפעה של המחסור בייבוא מירדן מורגשת במיוחד בשוק העגבניות, ולא בכדי. חקלאים רבים נאלצו לנטוש את גידולי העגבניות עקב התחרות הבלתי אפשרית מול יבוא זול. כעת, עם הפסקת הייבוא מירדן ומטורקיה, נוצר מחסור חמור של כ-40% בעגבניות בשוק המקומי. מחירי העגבניות והמלפפונים כבר עלו ב-60%-70% בחודש האחרון, כאשר החקלאים המקומיים מתקשים לעמוד בביקוש הגובר, וכרגיל - הצרכנים הישראלים הם אלו שישלמו את המחיר.

מה שחשוב להבין הוא שזוהי לא מקריות מצערת, אלא תוצאה של מדיניות כושלת. מזה שנים שישראל מעדיפה להסתמך על יבוא על פני תוצרת מקומית, ועל פני מתן הסיוע הנדרש לחקלאים להצליח לייצר את התוצרת החקלאית כאן בישראל. המלחמה המתמשכת, החרם הטורקי שהוטל על ישראל בחודש מאי האחרון, ועכשיו גם חיידק הכולרה בירדן - כולם מתגבשים למסקנה אחת שאין הגיונית וחשובה ממנה: אסור שישראל תהיה תלויה בגורמים חיצוניים כדי לספק את צרכי המזון שלה. אך נדמה שאין מי שמקשיב.

המציאות בשטח מציירת תמונה עגומה. החקלאים הישראלים, שעל כתפיהם מוטלת המשימה לשמור על ביטחון המזון שלנו, נותרים ללא מענה הולם מצד המדינה. הם מתמודדים עם עלויות ייצור גבוהות, מחסור כבד בכוח אדם שלא היה כדוגמתו מאז קום המדינה, תחרות לא הוגנת ביחס לייבוא זול, ופגיעה מתמשכת במעמדם וברווחיותם. מאז פרוץ המלחמה, רבים מהחקלאים מהווים לא פחות מאשר מגן אנושי בשטחי האש בצפון ובדרום, אך נותרים מופקרים, ללא הסיוע והגיבוי המגיע להם.

ביטחון תזונתי מקומי הוא לא רק חוסן לאומי, אלא מרכיב הכרחי בשמירה על בריאות הציבור. תוצרת טרייה, שנקטפה בשיא בשלותה מהשדה הסמוך לביתנו, היא לא רק טעימה יותר אלא גם ערכית עשרות מונים מבחינה תזונתית. היא שופעת בוויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון חיוניים, שרבים מהם מתפרקים במהלך הובלה ממושכת, תהליכים כימיים הנלווים לצרכי יבוא, ושהייה ממושכת על המדפים. עגבנייה או מלפפון שנקטפו ממש לפני שהגיעו לשוק המקומי שומרים על ערכם התזונתי המלא, ומספקים לנו את כל הטוב שיש לטבע להציע.

צריך לראות במשבר הנוכחי הזדמנות לתקן את העוול שנעשה לחקלאים ולחקלאות המקומית בעשורים האחרונים. על הממשלה להעניק לחקלאים את התמיכה לה הם זקוקים: סבסוד עלויות ייצור, הגנה מפני יבוא לא הוגן, השקעה בתשתיות ובטכנולוגיות מתקדמות, שיובילו לכך שנוכל לייצר כאן באופן הטוב ביותר, ובכמויות גדולות, את הירקות והפירות שאנחנו צורכים, ובמקביל - קידום צריכה מקומית של תוצרת חקלאית טרייה.

ואנחנו, הצרכנים, יכולים להיות חלק מהפתרון. עלינו לרכוש ישירות מהחקלאים המקומיים, ולהוכיח במעשים שאנו בוחרים בחקלאות המקומית על פני יבוא. רק כך תשתנה המשוואה. זה הזמן להבין: חקלאות מקומית היא לא מותרות, היא הכרח קיומי, והזנחתה היא בגדר מחדל לאומי שאת מחירו כולנו משלמים.

ענת קרץ היא מנכ"לית שותפה במיזם 'הענתיות', המחבר בין מאות חקלאים לצרכנים מכל רחבי הארץ 

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com