בין ירי המוני להפלות: הרפובליקני שסולל את הדרך לבחירות

"כמו שכולנו יודעים, מה שעוצר אנשים רעים וחמושים - זה אנשים טובים וחמושים" – את המשפט הזה בחר הסנאטור טד קרוז להדהד בכנס איגוד הרובאים שהתקיים בסוף שבוע ביוסטון שבטקסס מדינתו – כל זאת בזמן שדם קורבנות הטבח בבית הספר "רוב" בעיירה יובלדי עדיין לא יבש. וזה לא היה מופע האימים היחיד שלו.

מבחינתו של קרוז מסע הרצח בשבוע שעבר, מהקשים שידעה ארה"ב בשנים האחרונות, דווקא מחזקת את תפיסת העולם שלו שמתנגדת לכל הגבלה על גישה לנשק ברוח התיקון השני לחוקה. במהלך הימים האחרונים הוא נקלע ברצונו או שלא ללא מעט עימותים בנושא, עם כתבים, פעילים חברתיים ועוד, ולא נרתע מלהביע את עמדתו הרדיקלית למרות הטיימינג הרגיש, ויש שיגידו שאולי אפילו בגללו.

טד קרוז שייך לגרעין הקשה במפלגה הרפובליקנית. הוא מתנגד לכל רפורמה הקשורה לגישה לנשק, גם להצעות שעליהן יש הסכמה יותר רחבה, כולל בקרב חברי מפלגתו המתונים יותר. כמו למשל, ההצעה הרווחת להתנות רכישת רובה או אקדח בבדיקות רקע קפדניות יותר, מאלה שנעשות, או יותר נכון לא נעשות, היום. זאת למרות שבדיקות כאלה דווקא עשויות לגרום לכך שהאנשים הטובים הם אלה שיתחמשו, כפי שהצהיר בעצמו.

קרוז יודע היטב לאן הוא חותר. הביקורת עליו משמאל בנושא גישתו לסוגיית הנשק, כמו גם לסוגיות אחרות, רק משרתות אותו. תמיד הוא היה לעומתי, גם בתוך המחנה שלו הוא רכש לאורך השנים לא מעט שונאים. אבל הלעומתיות הזאת היא שהביאה אותו בגיל 52 להפוך לאחד הכוכבים העולים של המפלגה הרפובליקנית, שיבקשו אולי להוביל אותה בבחירות ב-2024.

הוא כבר ניסה להתמודד ב-2016. אז, מול טראמפ, זה לא צלח והוא נאלץ לפרוש מהמרוץ, אבל אולי הפעם, כך הוא מקווה, הדברים יסתדרו. יש לו לפחות יתרון אחד על פני הנשיא לשעבר, הוא בשר מבשרה של המפלגה הרפובליקנית. טראמפ נחשב ל"פלייבוי" הולל, ורבים מהבוחרים הרפובליקנים, בעיקר באגף הנוצרי-דתי של המפלגה, היו צריכים לסתום את האף כדי להצביע לו. אצל קרוז הסיפור שונה.

טד קרוז הוא דתי אדוק ותומך ברעיונות של החדרת ערכים נוצריים למערכת החוקים האמריקנית. הוא גדל ביוסטון. אביו, מהגר ממוצא קובני, קיבל מקלט מדיני לאחר המהפכה הקובנית אבל למרות ההיסטוריה המשפחתית, קרוז מתנגד נחרץ לכל רעיונות של הגירה.

גם הקו הכלכלי שהוא מוביל רדיקלי, וכולל הפחתה משמעותית של מיסים בשיעור אחיד, של עשירים ועניים כאחד. בכל סוגיה שבמחלוקת בין ימין ושמאל, קרוז הוא תמיד הסמן הימני במפה. כמו בסוגיית הנשק, גם בהתנגדותו הנחרצת להפלות, לנישואים חד מיניים (שאותן הוא הגדיר פעם "הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה האמריקנית"), לגליזציה של סמים קלים ועוד.

בשלב הזה הוא רק מתחמם על הקווים. לא מעט אירועים צפויים להתרחש עד לבחירות בעוד יותר משנתיים שישפיעו על המרוץ ועל האדם שיבחר להתמודד ולנסות ולזכות בנשיאות. בראש ובראשונה תלויה השאלה האם הנשיא טראמפ בעצמו, שעד כה נמנע מלהצהיר הצהרות ברורות, יבחר להתמודד בגילו המתקדם.

דבר אחד בטוח  - אירועים מקטבים כמו הטבח בטקסס או כל אירוע ירי המוני אחר, כמו גם סיפור הדלפת הטיוטה שמלמדת על השינוי שיחול בחוקי ההפלה האמריקנים – כל אלה ישרתו אותו היטב פוליטית, ידגיש את ההבדלים בינו לבין מתחריו, ימקמו אותו שוב במרכז הבמה, כמו שהוא אוהב. מי ששונא אותו, ויש רבים כאלה (גם במחנה שלו אגב) ישנא אותו ממילא. מי שמתחבר לרעיונות יבחר בו, כך הוא מקווה, וככל שעובר הזמן נראה שהמחנה הזה ילך ויתרחב.