איזון עדין או אנומליה? בג"ץ מנשים את בתי-הדין הרבניים | דעה

השבוע פסק בג"ץ כי גם בגידה ממושכת של אישה שנעשתה כ-11 שנה והוסתרה מבעלה, לא שוללת את זכותה לקבל מחצית מהרכוש המשותף לאחר הגירושים. זאת, באופן המנוגד לפסיקת בית הדין הרבני הגדול שקבע כי הבגידה של האישה דווקא אמורה להפחית את חלקה ברכוש המשותף בתקופה שלאחר תחילת הבגידה עד לכדי 20% בלבד.

בכך, ממשיך בג"ץ באותו קו שבו נקט למעשה מאז ומעולם והודגש ביתר שאת לפני כשנה בדיון מורחב שעסק בשאלה דומה. בכך, גם ממשיך בג"ץ לשמש כחומה הבצורה האחרונה שמגנה על כל מי שלא מעוניינים כי הדין הדתי יחול עליהם בעניינים רכושיים, עניינים אזרחיים במהותם בהם נקבע כי לא אמורה להיות לדין הדתי כל השפעה.

אומנם, מבחינה משפטית, פסק הדין הטרי של בג"ץ שונה מפסק הדין שניתן בהרכב מורחב לפני למעלה משנה וזכה לשם "פסק דין הבוגדת". זאת, מכיוון שבעוד פסק דין הבוגדת עסק בשאלת השיתוף הספציפי מכוח הסכם שנכרת בין בני הזוג, פסק הדין האחרון של בג"ץ מתייחס לאיזון משאבים בין בני הזוג מכוח חוק יחסי ממון.

ואולם, מבחינה מהותית ופרקטית קשה למצוא בין שני פסקי הדין הבדל גדול, וראוי להתמקד בשורה התחתונה והחדה שמתחדדת מהם: בג"ץ נמצא כאן לא רק כדי להגן על המתדיינים, ובעיקר המתדיינות, בבתי-הדין הרבניים; אלא גם כדי להגן על בתי הדין הרבניים מפני עצמם. במילים אחרות: על ידי סימון הגבול לבתי הדין הרבניים, בג"ץ לא רק מציל את זכויות הפרט כפי שהתקבעו במשפט האזרחי המודרני במדינת ישראל – אלא גם ממשיך להעניק לבתי-הדין הרבניים את האפשרות לפסוק בסוגיות אזרחיות שאינם תחום התמחותו.

יש שיקראו לכך איזון עדין במדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית. אחרים יטענו כי פסיקת בג"ץ מוכיחה שמדובר באנומליה שאין לה מקום במדינה עם מערכת משפט מתוקנת. תהיה עמדת הקורא אשר תהא, על דבר אחד אי אפשר להתווכח – בזכות בג"ץ ההסדר המיוחד הזה ממשיך להתקיים. בזכות בג"ץ, יודעת כל אישה במדינת ישראל שנקלעה כנראה בעל כורחה לדיון בסכסוך אזרחי בפני בתי-הדין הרבניים, כי יש מי ששומר עליה.

ולא פחות חשוב מכך, גם המחוקקים ובכירי משרד המשפטים ומערכת המשפט הישראלית, ככל שאכן אכפת להם מכך, יכולים לדעת כי הסדר הקיים יכול להימשך. הם יכולים לעלות על יצועם בלילה בשקט, ביודעם כי ההסדר המיוחד שהתעצב כאן במרוצת השנים – במסגרתו נדרשים בתי-דין דתיים לשפוט לפי דין אזרחי, שמאלץ גדולים בתורה ומומחים בהלכות אישות להעמיק ולהתפלפל גם במשפט האזרחי הישראלי אשר לא תמיד כה קוהרנטי – אינו רומס זכויות אדם בסיסיות, ומאפשר למערכת משפט מודרנית להמשיך ולהתקיים בישראל.

בפעם הבאה שתפנו ביקורת לבג"ץ בגין אקטביזם או נקיטת עמדה פוליטית, זכרו זאת. שוו בנפשכם כיצד היתה נראית מערכת המשפט שלנו ללא בג"ץ. מה היה עולה בגורלן של נשים שהתגרשו מבעליהם, אחרי שלא היו נאמנות לו מבחינה מינית. האם תרצו לחיות במדינה כזאת?

עו"ד הילה וינטרוב היא עורכת דין ומגשרת בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וגירושין

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com