עבריינים עם כיפה - אמת או הצגה בלבד? | דעה
התופעה של עבריינים חובשי כיפה באולם בית המשפט מוכרת לכולנו, אך מצריכה בירור האם יש בכך אמת אותנטית או שמא הכיפה משמשת לצורך המשפט בלבד. יש לדון באדם לגופו ולא לפי מראהו החיצוני - מתוך רצון ואמונה למשפט צדק
בשנים האחרונות אנו עדים, לעיתים קרובות, לתופעה מרגיזה - ככל שעבריין נחשד בפשע חמור יותר, הכיפה, ולפעמים גם הזקן המעטרים אותו בבואו לבית המשפט, גדולים יותר. כך הופיע בשבוע שעבר הרוצח של יורי וולקוב בחולון, עדי מזרחי, לאחר שדקר אותו במעבר החצייה בעיר. הכיפה והזקן משמשים לצורך המשפט בלבד. לעיתים, גם ראשי ארגוני פשע מסתובבים עם כיפה. חלקם מתוך קשר פגום למסורת, וחלקם מתוך ניסיון להסתיר את הפנים האמיתיות שלהם.
במשך מאות שנים הוכיחו הנביאים את עם ישראל על רעות חולות מסוג זה. אדם שאינו מסוגל להיות בן אדם כלפי חברו, אך בדבקות עצומה הוא בא לבית המקדש ומקפיד על מצוות שבין אדם למקום. "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה' ... כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי" (ישעיהו א, יא-יב). אין הכוונה שאין צורך במצוות שבין אדם למקום, כפי שטוענים מבקרי המקרא. אלא שמי שאינו מסוגל לשמור את המצוות שבין אדם לחברו, צדק ומוסריות בסיסיים שהם בסיס לתורה ולמצוות שבין אדם למקום - כיצד יקיים מצוות שבין אדם למקום? זה אבסורד! (כוזרי ב, מח).
חשוב להדגיש כי אין לחרוץ את הדין על אדם רק מפני שהוגש נגדו כתב אישום. כתב אישום אינו הרשעה. לאדם עומדת חזקת החפות, אפילו לפי חוקי מדינת ישראל (על אף שהמערכות בישראל מתקשות ליישם חזקה זו). בוודאי שיש לאדם חזקת חפות על פי התורה. לכן האדם אינו צריך "להילחם על חפותו בבית המשפט" אלא בית המשפט הוא זה שצריך להוכיח שהאדם ביצע פשע. מכל מקום, לא ייתכן שאדם שאינו חובש כיפה ביומיום, יחבוש כיפה כאשר מרחף מעליו איום משפטי. את הכיפה יש לחבוש בלי קשר. חבישת הכיפה לאחר המעצר מבזה את הכיפה ומוציאה שם רע לכל מי שחובש אותה.
לצערנו, בתי המשפט, בהשפעת מערכות המשפט בעולם, הפכו להצגה. משפטים המוכרעים על פי חבר-מושבעים אינם קיימים אצלנו, אבל הם יוצרים תפיסה לפיה יזכה במשפט מי שיציג הצגה יותר משכנעת. עורך הדין שיהיה שחקן טוב יותר ינצח. ומכיוון שלהצגה יש צורך בתלבושות - גם בתיאטרון בית המשפט, כדאי להתלבש בהתאם.
יותר ממה שזה אומר על הנאשם, זה מראה לאיזו שפל החברה הגיעה. בית משפט שמושפע ממראה חיצוני ומדעת קהל ואינו שופט על פי הדין, הוא משחית את החברה ואת המוסר - "לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, טו). ההתרשמות של בית המשפט פעמים רבות מחרטה של הנאשם, מנסיבות חייו, ממצבו ועוד, כאשר הוא פוגע בזולת, היא פשע ממדרגה ראשונה.
אנו מחויבים להסתכל על כל אדם מעבר למראהו החיצוני, ועל אף שעל פי ההלכה על כל יהודי בימינו לשים כיפה, מפני שזו הזדהות עם התורה ועם האמונה - אין לדון את האדם על פי הימצאות הכיפה שעל ראשו או על פי היעדרה. יהודים רבים שהינם שומרים מצוות לא בהכרח חובשים כיפה, ולעומתם ראינו גם כאלו שאינם הולכים בדרכה של תורה אך שמים כיפה לראשם. כדי למנוע תופעות פסולות שכאלה, הבנויות על גניבת דעת, ומנסות להסתיר את הפשע עם כיפה – קבעו חז"ל (יומא פו) שיש לפרסם אנשים שמציגים את עצמם כצדיקים ואינם כאלה, כדי למנוע חילול השם.
אולם, אף על פי כן, נמצאת פה נקודה חיובית אחת חשובה מאד. אדם שרוצה להציג את עצמו כאדם שלא פשע, חובש לראשו כיפה, מתוך תפיסה, גם שלו וגם מצד החברה, לפיה אדם מאמין, שקשור להקב"ה, אינו יכול להיות אדם לא מוסרי. ואם הוא לא מוסרי - הוא לא באמת מאמין.
הרב חננאל זייני הוא ראש המכון התורני שע"י ישיבת חיפה
רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com