הסיפורים הקשים מאחורי המספרים של הנשים העגונות

שנים ששגית חיה תחת אלימות קשה, נשואה לא', מהמר כפייתי שהביא אותם לפת לחם. מעט הכספים שהיו ברשותם הלכו לכיסוי החובות שהוא לא הפסיק לייצר, כולל קצבת הנכות שהיא מקבלת. את צו ההרחקה הראשון הוציאה שגית כאשר הוא גרם לפציעה חמורה של אחד מילדיהם, פציעה שהביאה את הילד לאשפוז ואותה לעשות מעשה.

מאז היא חיה תחת צווי הרחקה. במהלך השנים היא פנתה כמה פעמים לבית הדין הרבני וביקשה גט, אבל בעלה לא הגיע לדיונים ולה לא היה עו"ד שילחם בשבילה, וכך שוב ושוב התיקים שפתחה נסגרו, וגט אין. לפני חודשיים היא הגיעה ל"יד לאישה", מיואשת וספקנית. עובדת סוציאלית עירנית מלשכת הרווחה הפנתה אותה אלינו עם הבטחה ש"יד לאישה" יכולות  לעזור לצד שכנוע קל  ש"אין לה מה להפסיד". בשבוע שעבר, אחרי 36 שנים מאז פתחה לראשונה תיק בבית הדין הרבני, שגית, קיבלה גט והפכה לאישה חופשיה.

שגית לא לבד. התיק שלה הזכיר לי מאוד את מרים שהגיעה אלינו אחרי 14 שנות עגינות, עם סיפור דומה. מרים ננטשה על ידי בעלה, שהותיר אותה עם חמשת ילדיהם הקטנים, ללא עורף כלכלי וללא כל תמיכה. היא פתחה תביעת גירושין והגיעה לבית הדין, אבל גם בעלה סירב לתת לה את הגט, והיא, שהייתה צריכה לכלכל לבדה את ילדיהם, לא חזרה לבית הדין לעמוד על זכותה לחירות - לא היו לה המשאבים הכספיים או הנפשיים להתמודד עם הליך גירושין מורכב ועם בעל אלים ואכזר. תיק הגירושין נסגר. 14 שנים חלפו, הילדים גדלו ומרים יכלה להרים את הראש מעל המים. לאחר בקשתה לסיוע היא קיבלה את הגט מבעלה, שחי כבר שנים עם אישה אחרת ואף הביא איתה ילד לעולם.

גם רוית, שבעלה ישב במאסר בעקבות אלימות כלפיה וכלפי ילדיהם המשותפים, סגרה את תביעת הגירושין שלה כמה פעמים. "הוא היה מגיע לבית הדין ומסרב לתת גט" היא סיפרה לעורכת הדין. "לא היה לי כסף להמשיך ולהגיע לשם כל פעם, לא יכולתי לשלם לעורך הדין שלי ולא יכולתי להפסיד עוד ימי עבודה".

את המקרים הקשים שתיארתי, מערכת בתי הדין לא יודעת לזהות. לפי נתוני בית הדין הרבני, בשנת 2020 נסגרו 877 תיקים ללא גט, ומספרים דומים בשנים שקדמו לה, אולם אין במערכת כל מידע לגבי הנסיבות בעטיין נסגר התיק. אנחנו יודעות שמאחורי המספרים, יש נשים רבות שיצאו לבקש חופש אך לא עמדו בתנאים הקשים, הן התייאשו מן הדרך ולא הצליחו להשלים את המסע ולזכות בגט.

יותר מ-50% מהנשים שאנחנו מייצגות מתחילות אצלנו את הליווי המשפטי בשלב שבו הן לא מוכרות על ידי המערכת כמסורבות גט (יוצאות דופן הן אלו שבשל נסיבות קיצוניות מוכרות מיד כעגונות). השבוע מציינים ברחבי העולם היהודי את יום העגונה. חובה עלינו לזכור שמאחורי המספרים יש נשים, שהסיפורים שלהן קשים וכואבים, נשים שהחופש נגזל מהן באכזריות והן נאלצות לצאת למסע ארוך וקשה על מה שבמאה ה-21 אמור היה להיות זכות טבעית. אנחנו כאן כדי להילחם על זכותן לחירות.

*כל השמות בטור הינם שמות בדויים

פנינה עומר היא מנכ"לית "יד לאישה" מבית רשת אור תורה סטון המייצג עגונות ומסורבות גט

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com