יש את תל אביב – ויש את כל השאר

ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, הודיע על מדיניות הדיור החדשה של העירייה, שלפיה 10% מהדירות שייבנו בעיר מדי שנה, יושכרו במחיר מוזל. אמנם מדובר בצעד חיובי שיוכל להוזיל את מחירי השכירות בעיר היקרה בארץ, אך מרבית אלו שבאמת זקוקים לסיוע בדיור, גרים רחוק מתל אביב. היוזמה הפרטית של ראש עיריית תל אביב רק מדגישה את היעדר המדיניות הממשלתית בתחום ושוב את הפערים בין מדינת תל אביב לכל היתר.

העלייה החדה במחירי הדירות והשכירויות בשנים האחרונות, הופכת את משימת רכישת הדירה הראשונה לבלתי אפשרית, אפילו בפריפריה. בעוד בארה"ב ואירופה ישנן מערכות מפותחות של דיור בר השגה, בארץ אין מדיניות של דיור בר השגה ואף אין יעדים לאומיים בנושא.

בעולם קיימים מגוון רחב של כלים המאפשרים דיור בר השגה כמו תכנון וזכויות מדיניות, מיסוי ותקציבים ייעודיים של המדינה לסבסוד הישגיות, ופיקוח על מחירי הדיור. בהולנד, למשל, שואפים להכניס 90% מהדירות להשכרה לפיקוח הממשלה, לאחר הפגנות נגד משבר הדיור שהתקיימו במדינה.

בספרד, שגם היא סובלת מבעיות דיור, הממשלה הציגה שורה של רפורמות שנועדו להפחית את מחירי השכירות כמו הקצאה רבה יותר של דיור בר השגה ואיסור על משקיעים שמחזיקים יותר מ-10 דירות לעלות את שכר הדירה ובארה"ב כבר קיימות יותר מ-30 שנה הטבות מס יעודיות של הממשל לתמרץ יזמים לספק פתרונות דיור בר השגה לטווח של 20 עד 50 שנה.

מה הפתרונות שישראל מציעה כיום לאזרחיה? קניית דירה בפרויקטים מסובסדים כמו מחיר למשתכן ודירה בהנחה, שמעניקים הנחה קלה ממחירי הדירות בשוק החופשי ולרוב אינן עומדות בביקוש שכן עשרות אלפי זוגות מתחרים על מספר מצומצם של דירות.

לפני כחמש שנים הקימה הממשלה את חברת דירה להשכיר עם יעד שאפתני של 150 אלף יח"ד להשכרה ארוכת טווח. בפועל, שווקו כ-15 אלף יח"ד להשכרה, אך גם בהן, עומק הסבסוד בשכר הדירה רחוק מלאפשר דיור בר השגה לאוכלוסיות של מעמד ביניים נמוך ובוודאי שכלפי אוכלוסיות ממעמד סוציו אקונומי נמוך. דיור להשכרה הוא רכיב ביצירת פתרונות של דיור בר השגה, אך ללא האלמנט המשלים של סבסוד חלק ניכר מיח"ד, מדובר בעוד מוצר שוק.

יצירת דיור בר השגה בישראל, צריך לאפשר לאזרחים להשיג דירה המותאמת להכנסתם. במשרד השיכון החליטו אמנם שיש צורך במישהו שיהיה אחראי במשרד על דיור בר השגה - אך התפקיד מעולם לא אויש.

הכנסות רשות מקרקעי ישראל בשנת 2021 עמדו על 29.4 אלף מיליארד שקל, שמשקפות את עליית ערכי הקרקע האקספוננציאלית בשנים האחרונות. בפועל, אין הלימה בין היקף הכנסות המדינה מקרקעות ,שבפועל מושתות על הציבור, לבין השקעה של המדינה ביצירת פתרונות דיור בר השגה.

מדינת ישראל צריכה להשקיע בדיור בר השגה בכל הארץ, אחרת נראה פה דור שלם מחוסרי פתרונות דיור. מחירי הדיור והשכירות עולים בקצב מהיר ואיתם גם הדלק והמזון, בעוד המשכורות לא מדביקות את הפער. אם ישראל לא תדאג גם לשכבות החלשות, תישאר פה מדינה לעשירים בלבד. חולדאי כראש עיר כבר מבין זאת, ועל כן בחר לפעול בצעדים דרמטיים. כעת המדינה צריכה לעשות צעדים דרמטיים משלימים על מנת שכלל אזרחי ישראל יוכלו להמשיך לגור בישראל מבלי לוותר על הצרכים הבסיסיים ביותר של מחייתם. זהו צו השעה, והוא הכרחי.

אביטל בלונדר היא מנכ"לית מייסדת של עמותת ג'ינדאס, העמותה להתחדשות עירונית חברתית ופרויקטי שכירות ארוכת טווח

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com