"השואה שלכם": הנאום המקומם של השרה דיסטל-אטבריאן

משרד שמקימים מחדש בכל כמה שנים כשצריך לייצר עוד כסאות סביב שולחן הממשלה, דורש גם חידוד של הגדרת התפקיד - נגיד משרד ההסברה. זו הפעם השלישית שמקימים אותו. במקור, הוא נועד לרכז את פעולות ההסברה בישראל ובחוץ לארץ. לצייר את ישראל טוב מול העולם, להצדיק את קיומה לפני אלה שמטילים ספק בצורך קיומה.

ואז עומדת שרת ההסברה מעל בימת הכנסת, ממנה הכי מצופה שלא לעמוד בלשונה - בכל זאת, שרת ההסברה - ואומרת שבעקבות קריאות נגדה היא כבר אינה מזדעזעת מזילות זכרון השואה. כך לפחות אמרת בנאומך, לפני ההבהרה שטרחת להוציא היום.

לא ניכנס עכשיו להשוואות לגבלס מצד אחד וקריאות יהודונים אצל כמה ממקורבייך מהצד השני, איך אמרת השרה דיסטל: "נאצים כמו נצנצים"? אבל היה משהו אחד בנאום הזה שלך שצריך להטריד את כל מי שרוצה להמשיך לחיות כאן כעם אחד - אמרת, כשרת ההסברה, כן? שזילות השואה צריכה להדאיג "אתכם", כי אלה המשפחות "שלכם" שנשרפו בשואה.

למי התכוונת? ליהודי לוב, עיראק, מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה? או שבטעות ניסית לרמוז, או להגיד מפורשות, שהשואה היא של השמאלנים. כלומר של האשכנזים, שהם בהכרח שמאלנים? לא הבנתי.

מי אלה הם ואנחנו באירוע הזה? איך את מסבירה את זה כשרת ההסברה? איך את מסבירה את זה ביום שבו ראש הממשלה נוסע לאחת מבנות בריתנו החזקות ביותר - גרמניה - ברית שנבנתה על רקע הפשע הגדול ביותר שנעשה לעם היהודי ובעולם בכלל. מה את מנסה להסביר פה ולמי?

וכל זה קורה ביום שבו בכלי התקשורת היחיד שאינו משקר, לטענתך, מדברים על מחאה בבית ספר נגד כהניזם, גזענות והומופוביה כפוליטיזציה של מערכת החינוך. הנה משהו שקשה להסביר. רגע לפני המדפסת ושאר הדאחקות שווה לשבת ברצינות ולברר מה המשרד אמור להסביר, למי ובעיקר לוודא מחדש איך עושים את זה נכון.