חופש הביטוי הוא ערך חשוב - גם בזמן מלחמה | דעה

הפתגם הידוע לפיו "כשהתותחים רועמים - המוזות שותקות" מתייחס לנטייה הטבעית להימנע מביקורת ציבורית בעיתות מלחמה וחירום. נטייה טבעית זו הוכיחה את עצמו במבחן התוצאה פעם אחר פעם, בקרב דמוקרטיות שונות בתקופות שונות. כבר בתחילת המלחמה דחה בית המשפט העליון דחה את עתירת מפלגת חד"ש נגד החלטת משטרת ישראל שלא להעניק רישיון לתהלוכה באום אל-פחם ולעצרת בסח'נין, במחאה על תקיפת אזרחים בעזה במהלך המלחמה. נכון לעת הזאת, פסיקתו של בית המשפט העליון משקפת את אותה צנזורה המאפיינת עתות חירום.

מאז אותה פסיקה, הפגנות של הציבור הערבי לא מקבלות במה, ומשטרת ישראל לא מאפשרת כמעט בכלל הפגנות מסוג זה. אמנם המלחמה לא נגמרה, אך כבר יש לנו פרספקטיבה המאפשרת להבין את המשמעויות וההשלכות של שעת החירום על חופש הביטוי וההפגנה.

פסק הדין בעניין חד"ש מדגים את הקושי במימוש חופש ההפגנה בעת משבר ומלחמה, ומגלה פער בין הרטוריקה לבין התוצאה. בית המשפט עמד על חשיבותו של חופש הביטוי במדינה דמוקרטית, ועל כך שחופש זה אינו שייך למחנה כזה או אחר, אלא תפקידו להגן גם על דעות מקוממות ומכעיסות. יתרה מכך, בית המשפט הדגיש כי חופש המחאה וההפגנה קיים גם בעת מלחמה, וכי הזכות לביקורת ציבורית ומחאה פוליטית לא נסוגה בעת זו. אולם, חרף האמור, בית המשפט דחה את העתירה פה אחד. במבחן התוצאה, אותה זכות "נעלה" נותרה בפסק הדין כמס שפתיים.

לדעתי, חופש הביטוי איננו פריווילגיה של עיתות שלום ושלווה, ואותם רציונלים לקיום חופש הביטוי מתקיימים ביתר שאת דווקא במלחמה. חופש הביטוי הוא כלי לאפשר את בירור האמת, באמצעות הצפת דעות שונות אל התודעה הציבורית. מלחמה היא אירוע דרמטי בתולדות אומה, ועמדות הציבור לגביו היא קריטית. לכן, צריך לאפשר לדעות שונות להישמע.

כמו כן, ידוע כי השתקה עלולה להביא לאלימות, וחופש הביטוי מאפשר פריקה וביטוי של רגשות שליליים, ובכך מונע הידרדרות לאלימות. גם לרציונל זה יש משנה תוקף דווקא בתקופת מלחמה. כאשר השאיפה של המדינה היא להקצות מקסימום משאבים לניהול המלחמה, בלא שיהיה צורך להתמודד עם מחאות רחבות היקף. גם תכלית זו יוצאת נשכרת ממימוש חופש הביטוי.

המדינה צריכה להקצות משאבים, גם בזמן חירום, למימוש חופש הביטוי של מגזרים שונים באוכלוסייה, לרבות המיעוט הערבי, גם אם הם אינם מקובלים ואף מתריסים בחריפות כלפי הרוב. מעבר לכך שזה צורך חשוב בדמוקרטיה, בעיניי זהו גם ערך חברתי-דמוקרטי, המוכיח את חוסנה של המדינה ואת אופיה הדמוקרטי.

בהקשר זה, אני סבור שפסק הדין בעניין חד"ש אינו עולה בקנה אחד עם התפקיד החשוב של בית המשפט בשמירה על הזכויות הכלל, ובעיתות מלחמה בפרט. הצרת גבולות חופש הביטחוי במלחמה אף עלול ליצור מדרון חלקלק, ונורמות שיושמו בתקופת מלחמה עלולות להיות מוחלות בעתיד גם בעיתות שלום.

אנחנו מדינה הטרוגנית מאד, ומרובת מיעוטים. מטבע הדברים, גם מנעד הקולות והדעות הוא רחב. אנחנו גם נמצאים באופן תכוף בתקופות של מתיחות ביטחונית, מבצעים ואף מלחמות. דווקא משום כך חשוב לאפשר את מימוש הזכות לחופש ביטוי גם במלחמה - ואולי אפילו במיוחד במלחמה.

ד"ר גאי כרמי הוא עורך דין מומחה למשפט חוקתי וליטיגציה מנהלית

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com