רצף הפרישות בקואליציה: החזירו את הכיסא, הוא לא שלכם • דעה

שיטת הבחירות נטולת מחוזות הבחירה בישראל מנקזת לפתחנו עוד ועוד התנהגויות חריגות של נבחרי ציבור שאסור לנו לעבור עליהן בשקט. ח"כ רינאוי-זועבי ממרצ היא לא הראשונה שפורשת מהקואליציה שלוקחת איתה כיסא שאינו שייך לה על אף שכבר שבה חזרה לידי הקואליציה.

שיטת הבחירות היחסיות בישראל מחייבת את הבוחרים להצביע לרעיונות ולא לאנשים. אמנם, בישראל קמות לאורך השנים  מפלגות בצלמו של איש אחד דוגמת צומת בראשות רפול, קדימה של אריאל שרון, מולדת של רחבעם זאבי, יש עתיד בראשות לפיד, כולנו בראשות כחלון, התחייה בראשות גאולה כהן, ליברמן וישראל ביתנו, הדרך השלישית של קהלני, תקווה חדשה של גדעון סער, כחול לבן של גנץ, אריה דרעי וש"ס, ועוד. אמנם, ההצבעה היא למפלגה, אבל בפועל ההצבעה מיועדת למייסדה ומי שעומד בראשה ששולט בה ובאנשיה ביד רמה.

מתוך 13 מפלגות שנבחרו לכנסת הנוכחית, שבע נתונות לשליטה אבסולוטית של אדם או קבוצה קטנה. העובדה שלרשימות מפלגתיות נבחרים אנשים לפי החלטת המנהיג העליון יוצרת תוצאות הפוכות לחלוטין מבקשת המשורר, כפי שאנו חווים לאחרונה עם פרישת חברות וחברי כנסת מימינה ומרצ בכנסת האחרונה. בואו נניח לרגע שהטיעונים האידאולוגים שעומדים מאחורי ההחלטה תקפים ומשקפים נכוחה את צו מצפונם והבטחותיהם לבוחר.

אם כך, תואילו בבקשה להחזיר את הכיסא שעליו אתם יושבים כי לא שלכם הוא, אלא של ראש המפלגה שבצילו ובזכותו שוריינתם למשרה ציבורית רמה על כלל מנעמיה הנלווים לכך, ללא מכרז, ללא מסכת ראיונות מפרכת.

בחוק יסוד הכנסת סעיף 40 נכתב כי חבר כנסת רשאי להתפטר מהכנסת, כשההחלטה נתונה באופן בלעדי בידיו. בסעיף 42א' באותו חוק יסוד נכתב כי "חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי".

בעצם כללי המשחק של שיטת הבחירות הקיימת מעניקים עצמאות רבה לחברי הכנסת בהחלטתם האישית אם לפרוש מהכנסת אם לאו. מחד, טוב שכך, שהרי איננו רוצים שנבחרינו בכנסת יושפעו מלחצים ואיומים אישיים, כפי שחוו לאורך השנים שרים שהונחתו על ידי ראשי ממשלות מחוץ לכנסת דוגמת דניאל פרידמן ויעקב נאמן המנוח. מצד שני, בגלל ששיטת הבחירות שלנו נטולת מחוזות בחירה, לא מתקיים דה פקטו קשר אישי הדוק בין נבחר לבוחר שמייצר מחויבות אישית בין נבחרי הרשימה לציבור.

המציאות הפוליטית מוכיחה כי שיטת הבחירות הקלוקלת שלנו נכשלה בגדול במבחן היישום, כשהיא נבנית לאורך השנים טלאים טלאים על מנת לתת מענה קוסמטי ללקונות ומהמורות פוליטיות בהן נתקלות הקואליציות במעלה הדרך. לפיכך, אנו נדרשים בהקדם האפשרי לשינוי שיטת הממשל כשהצעד הראשון והמיידי הנדרש הוא מעבר לשיטת בחירות אזוריות שבה קיים קשר גורדי אישי חזק בין הנבחר לבוחר, שבו עומדת לבוחר האפשרות להעניש או לתגמל את נבחר הציבור על פי הישגיו הציבוריים.

גניבת כיסא של חברי כנסת משקף התנהלות חסרת אחריות מצד נבחרי הציבור כלפי ציבור הבוחרים שהצביעו למפלגה ולא להם באופן אישי, ולכן הפעולה ההגונה והישרה היחידה היא להחזיר את הכיסא ולאפשר להבא ברשימה לייצג את האזרח שהעניק את קולו למפלגה.

לאורך השנים זכורים לא מעט מקרים של חברי כנסת שפרשו מרצונם מסיבות אידאולוגיות, מחלוקות עם ראש המפלגה או כאלה שחשו שאינם ממצים את יכולותיהם בכנסת דוגמת מנואל טרכטנברג, זהבה גלאון, אראל מרגלית, אבי גבאי, אבישי ברוורמן, גבי אשכנזי ועוד. הם סירבו לאחוז בכל מחיר בקרנות המזבח ופינו את מקומם להבא בתור ברשימה. מצופה מאותם פורשים בכנסת הנוכחית לוותר על תנאי הנוחות ולהתנהל לכל הפחות על פי מערכת נורמות דומה.

פרופ' אסנת עקירב היא ראש החטיבה למדע המדינה במכללה האקדמית גליל מערבי

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com