איך צמצום הזנות ישתלם למדינה?

פסק דין תקדימי שניתן היום (שני) בבית המשפט המחוזי בתל אביב אוסר ניהול של עסקי מין במתחם הבורסה ברמת גן. "מופעי המין מחפיצים נשים ופוגעים בכבודן", נימקה השופטת מיכל אגמון גונן בהחלטתה. כרגע לא ברור כמה תשפיע הפסיקה, אבל בהחלט מדובר בצעד בדרך הנכונה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

תעשיית הזנות בישראל מגלגלת לא פחות מ-1.2 מיליארד שקלים בשנה, וגורמת גם ללא מעט נזק, גם כלכלי, למשלם המיסים: לפי מחקר חדש של סושיאל פיננס והמרכז הבינתחומי בהרצליה, המדינה מוציאה 322 מיליון שקלים בשנה על נשים וגברים בזנות.

סכום העתק שמוציאה המדינה מתחלק לפי הפילוח הבא: 115 מיליון שקלים הפסד מאובדן מיסים, וזאת משום שאותן נשים עובדות בשחור, כלומר לא מצהירות על הכנסתן וכך הכסף לא מגיע לקופת המדינה ממיסוי.

כשבעה מיליון שקלים נוספים מוציאה המדינה על אכיפת החוק וטיפול בפשיעה שסובבת את תעשיית הזנות, 13 מיליון שקלים מוקצים לטיפול הרפואי של מערכת הבריאות, גם בהליך השיקום וגם בטיפול במחלות והתמכרויות. את הסכום הגדול ביותר - 188 מיליון שקלים - מוציאות רשויות הרווחה, גם בטיפול ישיר בנשים שרוצות לצאת ממעגל הזנות, וגם במשפחות ובילדים שלעיתים מוצאים מהבית.

המטרה של עורכי המחקר היא להראות שכדאי למדינה להשקיע בצמצום הזנות - וזה יכול, מעבר לשיקום ההכרחי של אותן נשים שנקלעו למעגל הזנות, ליצור גם רווח כלכלי. מה שניתן לעשות עם ממצאי המחקר הוא להראות למדינה כמה זה כלכלי להשקיע בצמצום הזנות ובשיקום הנשים, שכן המשך השגרה עולה למדינה מאות מיליונים.

המשקיעים מממנים את השיקום

אחד הפתרונות שהם מקדמים זה אג"ח חברתיות, כלומר מימון חיצוני כדי לפתור בעיה חברתית. המדינה מגדירה מה היא רוצה לצמצם ומה נחשב "הצלחה" מבחינתה ומעבירה כסף לגוף חברתי עבור כל "הצלחה", כמו הוצאת אישה ממעגל הזנות וסיום שיקום מוצלח.

את המחקר ערכו בסושיאל פייננס יחד עם המרכז הבין תחומי, כחלק מהעיסוק בסוגיות חברתיות של הקליניקות: לדברי עו"ד הילה חיינר, מנהלת מערך הקליניקות הכלכליות בבינתחומי הרצליה, "האומדן הכלכלי לעלות של תופעת הזנות בישראל נעשה כאן, כחלק מייעוץ כלכלי-עסקי שנותנות הקליניקות לאוכלוסיות חלשות ומודרות בחברה הישראלית. העבודה הזו ממחישה את המטרות העיקריות שלקידומן פועלות הקליניקות".

מי שמממן את השיקום הם משקיעים, שקונים את איגרת החוב החברתית. בהנחה שיש מספיק הצלחות והשיקום מצליח, המשקיעים מקבלים את כספם בחזרה. כך זה פותר גם את הצורך של אנשים להשקיע באופן חברתי, וגם המדינה לא צריכה להוציא כסף מהתקציב אלא זה נעשה במימון חיצוני.