היועמ"שית: "מינוי נציב שירות המדינה ללא תנאי סף - אינו חוקי"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה היום (שישי) את תגובתה לבקשה לצו ביניים בעניין הליך מינוי נציב שירות המדינה, והבהירה כי החלטת הממשלה בעניין אינה חוקית. היא הוסיפה: "מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי". ברקע המחלוקת על מינוי הנציב הבא, הממשלה תאשר ביום ראשון את הארכת כהונת דניאל הרשקוביץ' בשלושה חודשים.

לפי היועמ"שית, החלטת הממשלה יוצרת מצב חדש לפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימאליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה היא טוענת כי ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציב בעבר, אינה חוקית. בתגובתה הזכירה היועצת את המועמדת הקודמת של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד, עופרה ברכה, אותה היא לא מציינת בשמה, אשר נפסלה על-ידי ועדת המינויים, שכן הליך המינוי שקודם ע"י נתניהו לא היה תקין.

עמדה זו של היועמ"שית תומכת בטענות שהועלו בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בנושא זה. בעתירתה, טענה התנועה כי החלטת הממשלה פוגעת באופן קיצוני באופיו הממלכתי והמקצועי של תפקיד הנציב ושל השירות הציבורי בכללותו. התנועה הדגישה כי ההחלטה מאפשרת מינוי פוליטי לתפקיד רגיש זה, ללא בדיקה מעמיקה של כישורי המועמד והתאמתו לתפקיד.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס תקף את בהרב-מיארה בעקבות עמדתה, ומסר בתגובה להודעתה: "עמדת היועצת המשפטית לממשלה התומכת, שוב, בבקשת עותרים לצו ביניים נגד החלטת ממשלה, מבקשת לחרוג מחוק מפורש שקבע שהממשלה תמנה את נציב שירות המדינה ללא מכרז".

"עמדת היועמ"שית גם סותרת פסק דין מפורש של בג"ץ, שקבע כבר לפני 13 שנה, בהרכב שכלל את השופט עמית היושב גם בהרכב הנוכחי, כדלקמן: 'אין לומר כי מה שסביר עבור מינוי רמטכ"ל או מפכ"ל, אינו סביר עבור מינוי נציב שירות המדינה'", המשיך פוקס, והוסיף: "נציב שירות המדינה מעולם לא מונה בדרך של ועדת איתור - כעמדת היועצת, אך מונה פעמים רבות ללא כל ועדה".

בסיום תגובתו תהה: "אם היועצת רואה בקיום פסיקת בג"ץ את "הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי", מה זה אומר על דעתה ביחס לדרך שבה מתמנים עד היום כל הרמטכ"לים והמפכ"לים?".

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, מסר: "אנו מברכים על עמדתה הברורה של היועצת המשפטית לממשלה. נציבות שירות המדינה היא ספינת הדגל של השירות הציבורי במדינת ישראל, ובראשה חייב לעמוד קברניט מקצועי, בעל שיעור קומה ובעיקר עצמאי, אשר יוכל לעמוד אל מול הלחצים האדירים של הדרגים הפוליטיים למנות את אנשי שלומם תחת מינויים מקצועיים".

"נזכיר כי הרעה החולה של המינויים הפוליטיים אשר התפשטו בישראל בשנים האחרונות פוגעת בכולנו ללא יוצא מן הכלל", הוסיף, "אנחנו מקבלים שירותים גרועים יותר מהממשלה, תשתיות לקויות, חינוך, רווחה ותחבורה ירודים - והכל משום שאנשים לא מוכשרים מוצנחים למקומות בהם צריך אנשי מקצוע. יש לעצור את החלטת הממשלה שכל כולה כוונה למנות לתפקיד נציב בובה שימלא את רצון שרי הממשלה, ואנו מקווים כי בית המשפט יענה למבוקש בעתירה שלנו".

לפני כחודש אישרה הממשלה פה אחד את ההצעה אותה הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו,  לפיה מי שימנה את נציב שירות המדינה הבא – יהיה ראש הממשלה בעצמו. היועמ"שית פרסמה את חוות הדעת שלה לפני הדיון, וטענה כי "הצעת המחליטים שהוגשה לממשלה לא נותנת כל משקל להמלצות שהונחה בפני הממשלה ואף מקדמת הליך מינוי שנקבע לגביו במפורש כי קיימת מניעה משפטית לקדמו. הצעה זו לוקה בשורה של כשלים מהותיים ופרוצדורליים, שהצטברותם מובילה למסקנה כי קיימת מניעה משפטית לקדם אותה".

עוד נטען כי ההצעה "אינה נתמכת בתשתית מקצועית ואיננה מנומקת; היא איננה תואמת את מאפייני התפקיד; ואיננה מאפשרת בנסיבות העניין להשיג את התכלית של הבטחת מינוי מקצועי ונטול פניות, שישמור על האופי המקצועי והא-פוליטי של שירות המדינה. מטעמים אלה כולם, נקבע בחוות הדעת כי יש מניעה משפטית לקדם את ההצעה".

בישיבת הממשלה דנו בהחלטה, ונתניהו אמר: "אני המדינה". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הוסיף: "היא (היועצת) רוצה להשתלט גם על המינוי הזה. היא מנסה לנהל אותנו. הגיע הזמן להראות לה הדרך החוצה - בואו נפטר אותה".

לפי כמה שנים הטיל ראש הממשלה על היועצת המשפטית לממשלה והיועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה לבחור את הדרך בה ימונה הנציב. השתיים סיפקו חוות דעת מפורטת לפיה מי שצריכה לבחור את הנציב היא ועדת איתור ייעודית בראשות שופט בית משפט עליון בדימוס.

למרות חוות הדעת שניתנה לו, ולמרות שהיועמ"שית בהרב-מיארה טענה כי ישנה מניעה משפטית לכך שהנציב ימונה על ידי רה"מ, נתניהו לא הסכים להצעה, והוא מעוניין למנות בעצמו את הנציב, שכן מדובר על כוח משמעותי מאוד.