גלנט: "נשלח 3,000 צווי גיוס"; מנהיג הליטאים: "הממשלה נגדנו"
לאחר המלצת צה"ל לזמן לצו ראשון מיועדים לשירות ביטחון מהחברה החרדית, שר הביטחון אמר כי להערכתו, אלפי צווי גיוס יישלחו בחודשיים הקרובים: "כדי לגייס 3,000 חרדים צריך שולי ביטחון. ביולי-אוגוסט נוציא כ-3,000 צווים". הרב לנדו, ממנהיגי הזרם הליטאי, תקף את גלנט: "למדינה שמגייסת את בני הישיבות אין זכות קיום"
שר הביטחון יואב גלנט התייחס היום (רביעי) לגיוס החרדים לאחר המלצת צה"ל לזמן לצו ראשון מיועדים לשירות ביטחון מהחברה החרדית, ובמליאת הכנסת אמר כי להערכתו, בתקופה הקרובה יישלחו אלפי צווי גיוס: "כדי לגייס 3,000 חרדים צריך שולי ביטחון. בחודשי יולי-אוגוסט נוציא כ-3,000 צווים, מתוך כוונה שיגיעו כמה שיותר. אם כולם יגיעו להתגייס - מצוין. אם לא - נעבוד ונלמד לעתיד".
"במשך שנים היו דיבורים על הנושא הזה, אך אנחנו עושים פה מעשה. כיום, הממוצע השנתי של גיוס חרדים עומד על כ-1,800 מתגייסים בשנה. אנחנו נעלה את המספר לכ-4,800 מגויסים, ובהמשך אף יותר", אמר שר הביטחון גלנט.
כמו כן, גלנט התייחס גם לחוק הארכת שירות סדיר והארכת שירות מילואים, ותקף: "הצורך בשטח ברור, אבל מערימים קשיים - בממשלה, בכנסת, בוועדת החוץ והביטחון, לכל אחד יש סיבה משלו מדוע להתנגד. הדבר הזה מותיר אותנו עם צורך שיותר גדול ממה שמצליחים לספק. אנחנו חייבים חיילים. פניתי לממשלה ולחברי הכנסת, למשרדים השונים - לא יכול להיות שבשם ערך השוויוניות לא יהיו לנו אלפי חיילים".
הרב דב לנדו, ממנהיגי הזרם החרדי-ליטאי, תקף בחריפות את החלטת גלנט לגייס כ-3,000 חרדים - ואמר: "למדינה שמגייסת בני ישיבות אין זכות קיום. בשעת מלחמה רוצים לקחת את הזכות של לומדי התורה. זאת התאבדות מוחלטת". הרב הוסיף ואמר: "ברגע שאין הסדר והצבא במלחמה נגדנו - מה הטעם להתייצב? בשביל מה? בכל דבר הממשלה הזאת נגדנו".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, אמר כי "חקיקה מקיפה של חוק הגיוס היא הדרך היחידה למנוע כאוס במערכת הביטחון". לדבריו," לאחר שקיבלנו סקירה מקיפה על צרכי צה"ל ודרכי היישום, אנחנו עוברים לשלב מעשי של פתרונות וניסוח סעיפי חקיקה. ללא חוק מקיף ומהודק - מדינת ישראל תיכנס לכאוס - הן משפטי הן ציבורי. אסור לנו להגיע למצב כזה. חקיקה חייבת להיות, זו הדרך היחידה למנוע כאוס מוחלט במערכת הביטחון".
אתמול, גלנט קיים דיון בנושא היערכות מערכת הביטחון לקראת גיוס חרדים, בהשתתפות הרמטכ"ל ובכירים נוספים בצה"ל ומערכת הביטחון. "בתום הדיון", נמסר, "אישר גלנט את המלצת צה"ל להוצאת צווים לתהליכי מיון והערכה (צו ראשון) של מיועדים לשירות ביטחון מהמגזר החרדי בחודש הקרוב, בהתאם ליכולות הקליטה והמיון ולאחר שיבוצע תהליך טיוב משמעותי של הנתונים הקיימים לגבי המתגייסים האפשריים".
עוד נאמר כי שר הביטחון "סיכם כי במהלך החודש הקרוב יעלה לאוויר קמפיין הסברה ייעודי לאוכלוסייה החרדית המנגיש את מסלולי השירות המותאמים לחרדים בצה"ל, בהתאם להמלצות 'ועדת שקדי'". גלנט והלוי סיכמו בדיון כי "מדובר בצורך מבצעי ובסוגייה חברתית מורכבת", וכי "יש לפעול לפי עקרון 'גיוס בהצלחה' על מנת להגיע לשירות משמעותי של בני המגזר החרדי, תוך שמירה על אורח חייהם, וכדי להביא למספר הולך וגדל של מתגייסים בתהליך סדור".
בהתייחסות להחלטת שר הביטחון, ראש אכ"א יניב עשור אמר במהלך דיון וועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי מבחני הדפ"ר עבור מגויסים חרדים יותאמו עבור אנשים שלא למדו לימודי ליבה - ויכללו שאלות בגמרא שמטרתם "לבדוק יכולות מחשבתיות".
בתום הדיון, יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין מסר: "ועדת החוץ והביטחון סיימה לפני זמן קצר דיון נוסף במסגרת קידום חוק הגיוס, והפעם בהשתתפות ראש אכ"א, האלוף יניב עשור. בדיון הוצגו יעדי צה"ל לגיוס ואופן השגת היעדים. נמשיך יחד, ונביא בשורה היסטורית למדינת ישראל".
ברקע פסיקת בג"ץ, שקבעה פה אחד כי יש לגייס את החרדים לצה"ל באופן מיידי, וברקע חוסר ההסכמות סביב חוק הגיוס בממשלה - בכיר באחת המפלגות החרדיות אמר בשבוע שעבר לחדשות 13 כי הממשלה עלולה ליפול לכל המאוחר במרץ 2025, המועד האחרון להעברת התקציב. המשמעות: הליכה לבחירות.
בחודש שעבר הגיע חוק הפטור מגיוס לחרדים לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, זאת לאחר שהמליאה אישרה עליו את החלת "דין הרציפות". יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, אמר: "מונח לפתחי קידומו המהיר של חוק הגיוס. מדובר בנקודת מפנה היסטורית עבור עם ישראל. אני נחוש להביא חוק מקיף, צודק וערכי שיענה על צרכי הביטחון של מדינת ישראל. ועדת החוץ והביטחון היא המקום היחיד בו כולם יושבים סביב שולחן אחד - כנסת, ממשלה, צבא וארגונים אזרחיים. יחד, בהידברות, בהסכמה ובכבוד הדדי, נוביל לחוק היסטורי שישנה את פניה של מדינת ישראל ויוביל אותה לעתיד צודק ונכון יותר".