התחקיר נחשף: בארי הופקר ונכבש; כוחות "היו בהלם" ונשארו בחוץ

"תרחיש הייחוס בצה"ל הניח התקפה בודדת בגזרה גדודית או חוליות בודדות. הנחת העבודה הייתה שהמכשול והפעלת הכוח יאפשרו זמן להגעת כוחות מספקים - והכוחות היו בהלם בשעות הראשונות. הקיבוץ נכבש על-ידי חמאס, ונטל ההתמודדות עם כוח הנוח'בה היה על כיתת הכוננות והאזרחים, שניהלו לחימה במשך שבע שעות".

ב-6:50, בבוקר 7 באוקטובר, החלה המתקפה הקרקעית על קיבוץ בארי. רק ב-13:30 - כמעט שש שעות ו-40 דקות לאחר מכן - הגיעו כוחות צה"ל. עד אז היו שם רק חברי כיתת הכוננות, כמעט בלי נשק, וצוות לוחמים משלדג שהגיע מעט אחרי 08:00. הם היו 26 גיבורים מול מאות מחבלים. 101 אזרחים נרצחו, 30 נחטפו לעזה.

הערב (חמישי) פורסם התחקיר הצה"לי על הקרב הקשה בבארי, הקיבוץ הגדול ביותר בעוטף עזה, שהותקף על-ידי מחבלים עם עלות השחר באותה שבת. המסקנה העיקרית: הצבא כשל בהגנה על תושבי הקיבוץ, כש"אלמנט ההפתעה" של חמאס הותיר אותו המום.  אלה הממצאים הקשים, הביקורת על המפקדים והכוחות, גבורת התושבים וכיתת הכוננות שהופקרו והשתלשלות האירועים - דקה אחר דקה.

עוד בנושא:

• גלנט: "דרושה ועדת חקירה ממלכתית - שתחקור גם אותי ואת ראש הממשלה"

• הרמטכ"ל: "אנשי בארי הגנו על הקיבוץ בגופם כשאנחנו לא הגענו. גבורתם מנעה אסון גדול יותר"

• קיבוץ בארי על התחקיר: "לא קיבלנו תשובות לשאלות קריטיות"

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-2407112013' autoplay='0' credit='אלמוג בוקר' desc='תחקיר בארי: השאלות הקשות' poster='' kid='1_f6mpxk5k' duration='150']

ב-06:29: צבע אדום. ב-07:00 החל הטבח

ערב 7 באוקטובר, בקיבוץ בארי התגוררו 1,071 תושבים. 101 נרצחו, ו-30 נחטפו לעזה. בלחימה בקיבוץ נהרגו 31 אנשי ביטחון. התחקיר מתבסס על חקירות מחבלים שנתפסו, הקלטות קשר, ממצאים שצה"ל תפס בתמרון הקרקעי בעזה, תצפיות, שחזורים ומצלמות אבטחה. קהילת בארי העבירה לצה"ל את כל הודעות הוואטסאפ בין חברי הקיבוץ ב-7 באוקטובר, כדי לשפוך אור נוסף על תמונת הקרב.

ב-06:29, בבוקר 7 באוקטובר, הופעלו התרעות צבע אדום. ב-06:37 הופצה הנחיית צח"י (צוות חירום וחוסן יישובי) להישאר במרחבים המוגנים עד להודעה חדשה. ב-06:50 החלה המתקפה הקרקעית על בארי כש-25 מחבלים הגיעו לקיבוץ. ב-07:00 כבר פרצו המחבלים הראשונים את שער הקיבוץ, ורצחו את הרבש"ץ אריה קראוניק, שהחזיק במפתחות לנשקייה, ולכן היא לא נפתחה. המחבלים פתחו במסע הרג בשכונות הכרם והזיתים, וב-07:25 ניסו ארבעה לוחמי כיתת הכוננות לאזור. ב-07:37 הגיע לקיבוץ רכב שטח ובו חמישה שוטרים, שאמרו כי יש להם רק אקדחים והבטיחו לחזור. הם יצאו מהקיבוץ - ולא שבו.

האלוף במיל' יוסי בכר, תושב בארי, נכנס ללחימה עם רובה ומחסנית אחת, ובשעה 09:03 חבר אליו כוח של יחידת העילית שלדג - שכלל 13 לוחמים. הכוח מיקם צלפים, ספג מכת אש שממנה נפגע הלוחם א'. לאחר מכן הכוח נסוג, וחזר מכיוון צפון. ב-10:30 אמר מפקד כוח שלדג בהערכת מצב כי יש צורך בתחמושת נוספת.

ב-11:00 היו בבארי כבר עשרות מחבלים. הם יצרו "מאחזים" עם מקלעים בבתים והחלו לרכז בהם בני ערובה. ב-11:23 פרץ המון פלסטיני את השער של בית הקברות בקיבוץ. עשרות מהם הגיעו לשכונות האורנים, הזיתים והכרם. ב-12:15 הגיע כוח של מחבלי נוח'בה בשמונה רכבים גדולים. ב-13:00 חבר כוח של סיירת מטכ"ל לשלדג ומאז ועד 22:00 התרחשה הלחימה המשמעותית בקיבוץ.

הכוחות של סיירת מטכ"ל ושל שלדג חילקו ביניהם את גזרות הלחימה בקיבוץ, ולפי התחקיר היה פער בשליטה וחשש לירי דו-צדדי בין כוח שלדג שהיה במזרח הקיבוץ לבין כוח סיירת מטכ"ל שהיה במערבו, עד שהגיע תא"ל חירם. שתי פלוגות מגדוד 890 של הצנחנים הגיעו לקיבוץ ב-14:00 וחילקו ביניהן את הגזרות, מבלי שהם יודעים שיש כוחות נוספים בקיבוץ.

ב-14:27 נהרגו שמונה שוטרים מפגיעת טיל RPG בשני רכבי קרקל שנשרפו לגמרי בכניסה לקיבוץ, וב-14:30 הסתיים הקרב במרפאת השיניים - שבו נהרגו חברי כיתת הכוננות שחר צמח ואיתן חדד, וכן הרופא ד"ר דניאל לוי והפראמדיקית עמית מן. ב-15:20 נכנס לקיבוץ כוח שלדג בפיקודו של רב-סרן יצהר הופמן, מפקד פלגה ביחידת העילית שנפל בהיתקלות בצפון הרצועה שלושה חודשים לאחר מכן, ולצידו 25 לוחמים.

ב-15:45 הגיעו הכוחות למגע ראשון באש עם הבית של פסי כהן, ובשלב הזה היו בקיבוץ כ-200 מחבלים. ב-16:15 הגיע למקום כוח של יחידת המסתערבים של מג"ב. ב-17:00 הגיעו טנקים לקיבוץ. ב-20:15 הגיעו למקום גם האלוף איתי וירוב ותא"ל דדו בר כליפא, מפקד אוגדה 36, ונתקלו במחבלים.

לפי התחקיר, כל החטיפות בקיבוץ בוצעו עד 13:00, ועד 13:30 כמעט שלא היו כוחות בבארי, למעט הצוות של שלדג, שנאלץ להתמודד מול כ-340 מחבלים. מהתחקיר עולה כי בשעה ב-06:30 היו בקיבוץ כ-20 מחבלים מול 16 חברי כיתת כוננות, וב-11:00 בבוקר כבר היו בבארי יותר מ-80 מחבלים - מול 26 לוחמים. בפלוגת "מגן בארי" במוצב פגה היו 33 לוחמים ב-7 באוקטובר, כשברשותם נגמ"ש מסוג נמר ושני טנקים. הלוחמים במוצב נלחמו על הגנתו, לאחר שהותקף על-ידי מחבלי חמאס, ואף כוח לא יצא משם להגן על בארי. הטנק של מפקד מחלקת הטנקים נוטרל, והוא פרק מהטנק והפך ללא רלוונטי. כשלי הפיקוד והשליטה עלו גם הם בתחקיר, ולפיו בשעה 11:00 כבר הנחה המטה הכללי להציב פיקוד בכיר במוקדי הלחימה, כאשר רק בשעה 16:15 הגיע לבארי תא"ל חירם ותפס פיקוד. רק ב-18:00, כמעט 12 שעות אחרי תחילת המתקפה, החלה חלוקת הגזרות המסודרת.

גדוד נוסייראת של חמאס הוא זה שתקף את בארי, כשחלק מהמחבלים היו מאלה שפשטו על אתר מסיבת הטבע "נובה" ורצחו שם את המבלים. הם רצו להתקדם לנתיבות, אך נתקלו בדרך והגיעו לבארי. בשורות האויב היו כ-120 מחבלי נוח'בה, כ-70 מחבלי חמאס, כ-150 מחבלי ג'יהאד איסלאמי, פלגים נוספים ואזרחים בוזזים. מהקיבוץ הוצאו יותר מ-100 גופות מחבלים, ונעצרו 18 מחבלים נוספים.

המפקדים בבית של פסי פעולה כשורה: "לא הייתה כוונה להשתמש בטנק ככוח אש לפגיעה במחבלים"

שלושה אירועי בני ערובה התרחשו ב-7 באוקטובר: במשטרת שדרות, בביתה של רחל אדרי באופקים ובבית של פסי כהן בבארי - שם היו 15 בני ערובה, לצד שלושה מחבלים. הדיווח הראשון על האירוע בבית של פסי כהן התקבל ב-15:08, אז התקשרה יסמין פורת למשטרה ודיווחה על בני ערובה שנאספו על-ידי מחבלים בפינת האוכל בית, לדרישתו של המחבל חסן חמדונה. במשטרה סברו כי מדובר ב"חדר האוכל", ומשם נבעה הטעות שהובילה למחשבה כי האירוע מתחולל בחדר האוכל של הקיבוץ.

ב-15:59 התקשר מפקד כוח המחבלים לאנשיו ברצועת עזה - והודיע כי צה"ל הגיע לבית. בחוץ התאספו כוחות ימ"מ, שלדג והיחידה המבצעית של שב"כ. ב-16:06 פתח כוח ימ"מ באש לעבר הבית. ב-16:13 זיהה איש שב"כ שני אזרחים כפותים על הדשא, אך הדיווח לא הוטמע אצל המפקדים.

התחקיר קבע כי מפקד הימ"מ ח' הוא זה שהורה על ירי פגזי הטנק לעבר הבית של פסי בקיבוץ, ולא תא"ל ברק חירם, מפקד אוגדה 99 - שמיועד להתמנות למפקד אוגדת עזה. האירועים החריגים שבהם נגע התחקיר כללו את החלטת כוח שלדג שנכנס לקיבוץ ב-9:00 לעזוב את קו הלחימה העיקרי, והמסקנות הן שמדובר ב"שגיאה מקצועית חמורה". יש לציין שזהו אירוע בודד, ואותו כוח המשיך בלחימה עזה ועיקשת בקיבוץ מול מחבלים ביומיים שלאחר אותה שבת ונקט יוזמה רבה להגנה על תושבי בארי.

המחבל חסן חמדונה התקשר ב-16:30 לעזה ואמר כי הם "מוקפים בכוחות צה"ל והטנדרים שלנו הלכו", לאחר שטנק של אל"מ ניסים חזן דרס אותם. המחבל פתח במו"מ על כניעתו, ובשעה 16:37 ירה כוח הימ"מ טיל לאו לעבר הבית. ב-16:50 יצא המחבל חסן חמדונה כשתחתונים לגופו, והוא אוחז ביסמין פורת כמגן אנושי, וכאז לחבריו המחבלים לצאת ולהיכנע - אך הם השיבו באש.

ב-17:20 החליטו המפקדים בימ"מ ובשב"כ להפעיל את הטנק בירי של ארבעה פגזים, ולפי התחקיר מדובר היה ב"החלטות סבירות למטרת הפעלת לחץ על המחבלים". המו"מ התברר כלא אפקטיבי, ותא"ל חירם הורה על תחילת השתלטות תוך 40 דקות, ונתן אישור לירי פגזי טנק לעבר הקרקע לצורך לחץ על המחבלים ולטובת הכניסה לבית. תא"ל חירם חשש שהזמן לא ישחק לטובתו כשיגיע החושך, אותו המחבלים היו עלולים לנצל כדי לברוח, לבדם או עם בני הערובה.

ב-18:27 נורה פגז לשטח הבית, כשמפקד הימ"מ בחפ"ק הוא שהחליט להורות מפקד הפלוגה לירות פגז חלולן, שגורם לפחות נזק. מהתחקיר עלה כי פגז שני שנורה ניתר מהקרקע מעלה לקורת הבטון, וב-18:34 נורה פגז שלישי לעבר הרצפה. בשלב הזה הודיעו המחבלים למפקדה בעזה שבכוונתם להתאבד מכיוון שהם מכותרים. ב-18:57 נורה פגז רביעי לעבר גג הבית, לצורך הפעלת לחץ על המחבלים. במקביל, המחבלים ירו החוצה לעבר הכוחות.

מבצע ההשתלטות על הבית החל בשעה 19:56, כשכוח ימ"מ הופקד על הקומה הראשונה, וב-20:04 ניסה הכוח להנחות בני ערובה לזחול ולהימלט. כשהלוחמים הבינו שאין ברירה, הם עברו למהלך אלים עם רימונים, ואז שמעו צרור שאחריו שקט - והחליטו לפרוץ לבית. ב-20:10 חולצה הדס דגן מהבית כשהיא בחיים. חמישה בני ערובה נהרגו ב-20:19, כשכוח הימ"מ שמע צרור יריות ארוך מתוך הבית ולא נשמעו יותר צעקות או כל שיח בעברית. ב-20:43 התקדם כוח הימ"מ והרג את המחבלים, וב-21:30 הסתיים האירוע כשהבית עלה בלהבות.

מסקנות התחקיר הן שימ"מ מיצה את כלל הכלים שברשותו - מו"מ והפעלת יכולות - וכי "לוחמי ימ"מ ושב"כ גילו גבורה רבה, וניסו למצות את יכולותיהם באופן נחוש ביותר". עוד עלה ממסקנות התחקיר כי "השימוש בטנק בוצע בצורה סלקטיבית ונקודתית, וכי לא הייתה כוונה לשימוש בטנק ככוח אש לפגיעה במחבלים עצמם או כחיפוי ללוחמים. בתוך הבית לא נפגעו האזרחים מירי הפגז אך מחוץ לבית נפגעו שניים מרסיסים, בהם הדס דגן שחולצה מהבית קודם לכן ובעלה עדי שנהרג מהפגיעה".

בתחקיר צוינה לרעה החלטת מפקד סיירת מטכ"ל להוציא כוח מהיישוב, שהייתה גם היא לא תקינה. עוד הצביע התחקיר על התנהגות לא ערכית במקרים בהם חיילים עם קסדה ושכפ"צ לא נתנו לאזרחים את הציוד שלהם, וכן בנוגע לפינוי אזרחים בצעדה דרך גופות יקיריהם וגופות מחבלים. התחקיר התייחס גם לכוחות שהיו בשער הקיבוץ ולא נכנסו אליו, בדגש על נקודות זמן מסוימות, בין 17:00 ל-18:30, בהן הצטבר כוח משמעותי. הסיבות שהובילו לכך, לפי התחקיר, היו כי הכוחות המתינו למשימת פינוי תושבים, וכי כוחות נוספים שהיו בלחימה יצאו בהחלטת מפקד המהווה שגיאה פיקודית. עוד עלה בתחקיר כי בהיעדר מענה רפואי אזרחי הולם, צה"ל לא העמיד מענה רפואי מספק, וכי היו מקרים בודדים בהם כוחות פעלו לחילוץ פצועי צה"ל לפני חילוץ אזרחים. המסקנות מהקרב בבארי כולו היו כי יחסי העוצמה היו קשים בציוד האישי ובהיקף הכוחות שבהם שנתקל.

בבארי הגיבו הבוקר על ממצאי התחקיר שהוצג להם במלון המפונים בים המלח. שרון שרעבי, אחיהם של יוסי ואלי שנחטפו לעזה, אמר: "בצבא גם מודים שהיה מחדל. הכוחות הותירו את חברי כיתת הכוננות של בארי לבד. כוחות מאסייבים הגיעו רק 12 שעות לאחר החדירה, עד אז היו כוחות קטנים. היה פה מחדל, בבית של אחי אלי אנשים נשחטו. אני מקווה שצה"ל יסיק מסקנות בצמרת הפיקודית למען אזרחי ישראל, ושאנשים שכשלו בסופו של האירוע יפנו את מקומם".