גורם ישראלי: חמאס יעביר ממצא שאותר בעיר עזה וביקשנו לבדוק

ברשת אל-ג'זירה דווח אחר הצהריים (שני) כי חמאס מסר חלל חטוף לצלב האדום בעיר עזה. גורם ישראלי אמר כי "לא מדובר במסירת חלל חטוף, אלא בממצא שביקשנו לבדוק". בעזה נותרו שלושה חללים חטופים: דרור אור, רס"ל רן גואילי וסונטיסק רינטאלק.

בבית העלמין בקיבוץ בארי הובא היום למנוחות מני גודארד, בן 73 במותו, שנרצח ונחטף ב-7 באוקטובר, והושב בשבוע שעבר לקבר ישראל אחרי יותר משנתיים בשבי בעזה. "אני נשבעת לך אבא", ספדה לו בתו, בר גודארד, "למען זכרך ולאורך - אלחם שתוקם ועדת חקירה ממלכתי ושהאשמים יישאו באחריות. כן - גם מול ממשלה שנשבעה לעשות הכול כדי למסמס את החקירה. אלחם שתהיה פה מדינה טובה יותר. מדינה שרואה את האזרחים שלה ונלחמת למענם, מדינה שלוקחת אחריות, מדינה שתהיה ראויה לילדים שלנו. מדינה שוויונית וחופשית לכל אחד אדם. אבל לפני הכול אני נשבעת שאלחם עד שדרור, רני וסותטיסאק יהיו בבית. בדיוק כפי אתה היית עושה"

"באותה נחישות שבה אמא ואתה הלכתם כל שבת להפגנות למען הדמוקרטיה, המוני ישראלים מדהימים קמו ונאבקו כדי שאתה וכל החטופים תחזרו הביתה", הוסיפה, "ובהזדמנות הזאת אני רוצה לומר תודה לכולכם, לכל האנשים שליוו ומלווים אותנו בדרך הזאת. תודה לעזריה ההקצין המלווה שלנו, ליואב הקמ"ן תודה על הליווי. תודה על היושרה. תודה שהנחת בפנינו את האמת גם כשהיא הייתה קשה וגם כשלא היה מה להניח. תודה למנהלת החטופים והנעדרים, לגל הירש, ליפעת, ליואל. תודה למטה להשבת חטופים ונעדרים - האירגון האזרחי הכי מעורר השראה ותקווה במדינת ישראל. מקום שהיה לי לבית, אנשים שהפכו להיות לי לב".

לסיום אמרה בר גודארד מעל קבר אביה: "תודה לחיילי צה"ל הגיבורים, תודה שאתם מראים איך נראית לקיחת אחריות, תודה שאתם הולכים לכל משימה. תודה למיכה קליין ולענבר ולקיבוץ להב. לקראת סיום אני חוזרת אליך אבא וממילא אני תמיד איתך. סליחה שלא הספקת להגשים את כל החלומות שלך, סליחה שהבית שלכם הפך לשדה קרב, סליחה שהלכת מאיתנו מוקדם מדי, סליחה שהיית בעזה כל כך הרבה ימים, סליחה שלא הספקת לראות את הפועל מביאה את הגביע".

דרור אור, בן 48 במותו, הוא החלל האחרון מבארי שנותר בשבי חמאס. אור היה גבן במקצועו, ועבד במשך שנים במחלבת הקיבוץ. לדרור ואשתו יונת, שנרצחה גם היא בשבת השחורה, שלושה ילדים - יהלי בן ה-19, עלמה בת ה-18, ונועם בן ה-14. עלמה ונועם נחטפו ב-7 באוקטובר ושוחררו בעסקה הראשונה בנובמבר 2023. יהלי, האח הבכור, לא היה בבית באותה שבת, וכך ניצל. כשהחלה מתקפת הפתע של חמאס נכנסו דרור ויונת עם עלמה ונועם לממ"ד, ולאחר שהמחבלים הציתו את ביתם הם נאלצו לקפוץ מהחלון, שם נתפסודרו. בחודש מאי נודע כי דרור נרצח כבר באותה שבת, וגופתו מוחזקת ברצועת עזה.

מאז שחזרו מהשבי, נועם ועלמה, יחד עם אחיהם יהלי, חיכו שאביהם דרור ישוחרר גם הוא, לאחר שכבר איבדו את אימם יונת בטבח. במאי 2024 גילו שגם אביהם נרצח כבר ב-7 לאוקטובר. אחיו של דרור, שנאבק להחזרתו במשך 209 ימים, אמר: "משימת חיינו - לתמוך בילדים היקרים והאמיצים של דרור ויונת".

רס"ר רן גואילי, תושב מיתר בן 24 במותו, היה לוחם יס"מ, ובבוקר 7 באוקטובר היה בביתו עם כתף שבורה בעקבות תאונת אופנוע שעבר, וחיכה לניתוח. אביו איציק מספר שהוא עלה על מדים ואמר לו "החבר'ה שלי נלחמים, נראה לכם שאני אשאר בבית?" - ומיד יצא מביתו. על פי העדויות מאותו הבוקר, הגיש רן עזרה לנפגעים באזור העוטף. בשעה 10:50 עוד יצר קשר עם חבריו וכתב להם שהוא נורה ברגלו פעמיים, ומאז נעלמו עקבותיו. במשך שבועיים הוגדר רן כנעדר, ולאחר מכן אישר צה"ל כי הוא נחטף לעזה. בסוף חודש ינואר קיבלה משפחתו את ההודעה כי הוא נרצח וגופתו מוחזקת בעזה. רן השאיר אחריו זוג הורים, אח ואחות.

סותטיסאק רינטלאק, אזרח תאילנד, היה בן 43 במותו. הוא נרצח ב-7 באוקטובר במהלך מתקפת חמאס על קיבוץ בארי, וגופתו נחטפה לעזה. במאי 2024 עודכנה משפחתו בתאילנד כי הוא אינו בין החיים וגופתו מוחזקת בעזה. סותטיסאק, הצעיר מבין שני אחים, הגיע לארץ ב-2017, עבד שנים רבות בחקלאות, ונחשב עובד חרוץ ואהוב. אביו, תונגמה רינטלאק, סיפר: “הוא רק רצה לעבוד ולהחזיר כסף הביתה. ידענו שהעבודה בישראל קשה, אבל הוא היה גאה בעצמו. כשהבנו שנחטף, התפללנו שיחזור חי, אבל בלב הרגשנו שהוא כבר איננו". הוא הוסיף: "אני מבקש שיחזירו את כולם. הם אנשים פשוטים שבאו לעבוד. לא הגיע להם למות כך. כולנו רק רצינו חיים טובים יותר". אמו של סותטיסאק, אור רינטלאק, אמרה: “לא חשבתי שאאבד את בני כך".