734 ימים של המלחמה הארוכה מכולן: מה הושג - ובאיזה מחיר?

אחרי 734 ימים של לחימה ברצועת עזה, ישראל מסיימת היום את המלחמה הארוכה והקשה ביותר בתולדותיה מאז קום המדינה. העימות, שפרץ בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, גבה מחיר כבד משני הצדדים: 1,972 בני אדם - ישראלים וזרים - נהרגו במהלכה, מתוכם 913 חיילי צה"ל. יותר מ-30 אלף ישראלים נפצעו, ולמעלה מעשרת אלפים הם פגועי נפש. בצד הפלסטיני, המספרים דרמטיים אף יותר: לפי הנתונים הרשמיים, כ-65 אלף פלסטינים נהרגו, אך ההערכות מדברות על כ-100 אלף הרוגים - כ-5% מאוכלוסיית הרצועה.

ביציאה למלחמה, הציב הקבינט ארבע מטרות מרכזיות: מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות; הסרת איום הטרור מהרצועה; יצירת תנאים להשבת החטופים ושמירה על גבולות המדינה והגנה על אזרחי ישראל.

אלא שלאחר שנתיים, ברור כי המטרות הושגו באופן חלקי בלבד. ישראל הצליחה להגן על גבולותיה ואף הרחיבה אותם. האיום מרצועת עזה פחת, אך לא הוסר לחלוטין. כ-90% מהתעשייה הצבאית של חמאס הושמדה, ורוב רקטותיו הושמדו, אך מערך המנהרות נותר ברובו בעינו - עם הערכה כי רק 50%-60% ממנו הושמד.

הממשל בעזה לא קרס, וחמאס ממשיך לשלוט ברצועה - גם אם כארגון גרילה, חסר עוצמה צבאית כפי שהייתה לו בעבר. ישראל נמנעה מלהציב חלופה אזרחית או מדינית לשלטון חמאס, ועתיד הרצועה נותר לוט בערפל - למרות תוכנית חדשה שהציג ממשל טראמפ, שמטרתה להרחיק את חמאס מהשלטון.

נכון להיום, עזה איננה מהווה עוד איום צבאי משמעותי כפי שהייתה ערב המלחמה - אך גם אין ביטחון שהאיום הוסר לצמיתות.