"מהפכת 26" באיראן: האיומים, התרחישים והאפשרויות של טראמפ

המחאות באיראן נמשכות, משטר האייתוללות נמצא בלחץ ומנסה לדכא אותן - ולפי אומדן עדכני הערב (ראשון) מספר ההרוגים מתקרב לכ-2,000 בני אדם. בישראל לא רואים במחאות הנוכחיות באיראן אירוע בודד שהתפרץ באופן פתאומי, אלא כשיאו של תהליך שחיקה ממושך של משטר האייתוללות, שהחל כבר לפני שלושה עשורים.

התהליך החל ב-1999, 20 שנה לאחר כינון הרפובליקה האיסלאמית, במחאות הסטודנטים הראשונות. זו הייתה קריאת התיגר האלימה הראשונה נגד המשטר והיא דוכאה במהירות, אך זרעיה נבטו שוב ב-2009 במה שכונה "המהפכה הירוקה". מחאה זו, שפרצה על רקע טענות לזיוף הבחירות, גבתה עשרות הרוגים ודעכה בהיעדר תמיכה אמריקנית. הלהבה התפרצה שוב ב-2017 על רקע כלכלי ומחאה נגד חובת החיג'אב, תוך קריאות "מוות לדיקטטור" ותקיפת מבני ממשל.

ב-2019 הגיעה המחאה לשיא חדש סביב מחירי הדלק; למעלה מ-1,500 איש נהרגו, והמשטר בלם את המהומות בתוך שבוע לאחר ששיתק לראשונה את רשת האינטרנט. מאז חוותה איראן גלי מחאה נוספים, שהגיעו לשיא ב-2022 עם מותו של מהסה אמיני.

מה שקורה בשבועיים האחרונים עולה בהיקפו על כל המחאות הקודמות: היא חוצה מגזרים, מעמדות ואזורים גיאוגרפיים, ומסתמנת כאלימה יותר מכולן. "מהפכת 26" יוצאת לדרך על רקע סנקציות מחודשות ומצב כלכלי קשה הכולל מחסור בחשמל, מים ומזון. בישראל מאמינים כי אחד הגורמים המרכזיים למצב קשור למבצע "עם כלביא" ביוני האחרון, במהלכו טסו מטוסי חיל האוויר באין מפריע בשמי טהרן במשך 12 ימים. מהלך דרמטי זה סימן לאזרחים כי המשטר ומשמרות המהפכה אינם חזקים כפי שהם מתיימרים להיות.

למרות שהדבר עשוי להוביל לנפילת המשטר, בישראל רואים קשת רחבה של תרחישים, כולל אפשרות להחלפתו במשטר ברוטאלי יותר. לפיכך, המלצת מערכת הביטחון לדרג המדיני היא לא להתערב ולאפשר לאיראנים לעצב את גורלם, כל עוד אין איום ישיר על ישראל.

במקביל, התיאבון של הנשיא טראמפ להתערב בנעשה באיראן גובר. בפוסט ברשת Truth Social כתב הנשיא: "איראן מתבוננת בחופש כפי שלא היה כנראה מעולם. ארה"ב עומדת מוכנה לעזור!!!". ניו יורק טיימס ווול סטריט ג'ורנל דיווחו כי בפנטגון הוכנו תוכניות להתערבות צבאית הכוללות מטרות שאינן רק מתקנים צבאיים. עם זאת, טראמפ הבהיר כי לא יהיו כוחות רגלייםפ, ופעולה מהאוויר נראית מסובכת בשל היעדר נושאת מטוסים באזור כעת.

ארה"ב מחזיקה במטוסי קרב בבסיסים בקטר ובטורקיה, אך השימוש בהם נגד איראן מהווה סוגיה דיפלומטית מורכבת. לפיכך, ארה"ב עשויה לפעול בזירות אחרות באופן מיידי: אספקת אינטרנט למוחים, לכידת מכליות נפט איראניות לפגיעה כלכלית, או ניתוק המדינה ממערכת הבנקאות העולמית. הפרדוקס הנוכחי הוא שטראמפ, המושפע מהדיווחים ברשתות החברתיות, אינו רואה את מלוא היקף ההרוגים בשל השבתת האינטרנט על ידי המשטר - דבר המביא בשלב זה להתקררות מסוימת בלהיטותו לפעול.

נפילת משטרו של חמינאי עשויה להוביל למגוון רחב של אפשרויות בנוגע לעתידה השלטוני של איראן: התרחיש הראשון שנבחן הוא הזזה או הקרבה של המנהיג העליון על-ידי משמרות המהפכה ואנשי הדת, לטובת כינון רפובליקה איסלאמית מתוקנת. במודל זה, אנשי הדת יישארו בשלטון אך יובילו ביטול של חוקים אסלאמיים נוקשים וצמצום אכיפה, בדומה לשינויים שבוצעו בחוק הרעלה. הבעיה בתרחיש זה היא שהציבור עשוי שלא לראות בכך שינוי של ממש, והמערב עשוי להתייחס למהלך כאל אותה גברת בשינוי אדרת.

אפשרות שנייה היא עליית הרפורמיסטים לשלטון בהסכמה שבשתיקה של משמרות המהפכה, תוך דחיקת השמרנים הקיצוניים הצידה. במקרה כזה צפוי לקום שלטון פרגמטי שישדר פתיחות יחסית למערב, יזנח את המרוץ אחר הגרעין ויתמקד בשיקום הכלכלה. החסרונות בתרחיש זה הם התנגשות אפשרית בין זרמים פוליטיים שונים בתוך איראן וחוסר ודאות במערב לגבי רמת היציבות של שלטון כזה.

אפשרות נוספת היא קריסת השלטון מבפנים בשל חוסר יכולת לדכא את המהומות. בתסריט כזה המהפכה האסלאמית מסתיימת ואיראן עוברת למודל פוליטי חדש או למודל שהיה נהוג בתקופת השאה. מומחים מעריכים כי תרחיש זה הוא הפחות סביר מבין האפשרויות.