בישראל נערכים: חמאס צפוי לשחרר הערב שני חטופים חללים

אחרי יומיים בהם לא שוחררו חטופים חללים בהתאם להסכם, בצה"ל נערכים לאפשרות שחמאס ימסור הערב (שישי) בסביבות השעה 21:00 שני ארונות נוספים של חללים חטופים, זאת ברקע הפרות הפסקת האש ברצועה, ולאחר איומים מצד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. 13 חטופים חללים עדיין בשבי בעזה.

מוקדם יותר השבוע הנשיא טראמפ איים פעם נוספת על חמאס בתגובה להפרת ההסכם והפסקת האש: "רבות מבעלות בריתנו במזרח התיכון ובסביבתו הודיעו לי מפורשות כי יקבלו בברכה את ההזדמנות, לבקשתי, להיכנס לעזה עם כוח כבד וליישר את חמאס שלנו - אם ימשיכו להפר את ההסכם איתנו".

עוד אמר טראמפ: "אמרתי למדינות הללו - וגם לישראל, 'עדיין לא!' עדיין יש תקווה שחמאס יעשה את הדבר הנכון. אם לא יעשו זאת, סופו של חמאס יהיה מהיר, זועם ואכזרי! אני רוצה להודות לכל המדינות שקראו לעזור. כמו כן, אני רוצה להודות למדינה הגדולה והחזקה אינדונזיה ולמנהיגה הנפלא על כל העזרה שהראו ונתנו למזרח התיכון ולארה"ב".

אתמול הובא למנוחות בניר עוז תמיר אדר, בן 38 במותו, חבר כיתת הכוננות וסגן הרבש"ץ של הקיבוץ, שנפל בקרב ב-7 באוקטובר וגופתו הושבה לישראל שלשום לצד זלמנוביץ. הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי הגיע להלוויה, ונשיא המדינה יצחיק הרצוג ספד: "סליחה על שנותרת, יחד עם חבריך לכיתת הכוננות, לבדכם אל מול מפלצות-האדם. סליחה שרק כעבור יותר משנתיים, אנחנו משיבים אותך הביתה". משה אדר, אביו של תמיר, אמר מעל קברו: "תמירי אהוב שלי, חזרת סוף סוף הביתה. למקום שבו נולדת, וגדלת, והקמת משפחה. למקום עליו נלחמת בגבורה עילאית עד שלא יכלת להם".

"אתה גיבור, גיבור אמיתי", הוסיף האב השכול, "יצאת בלי לשאול שאלות, כי איך אמרת לי פעם? אצלנו קודם כל עושים ואח״כ שואלים שאלות. הרבה שנים היינו יחד בכיתת כוננות. מטווחים ואימונים ותמיד אמרו לנו שאנחנו מחזיקים מעמד עד שהצבא מגיע. והצבא לא הגיע. סליחה תמירי, שקצת לפני עזבתי את כיתת הכוננות ולא הייתי איתך שצריך, סליחה. היית ידען ומשקיען בעבודה ויורד עד הסוף לפרטים הקטנים. חסרים לי המפגשים הקטנים שלנו, בשדה על הדרך, משהו קטן כזה באמצע היום".

יעל, אימו של תמיר, ספדה לו: "תמירי - אתה בבית שומע - אתה חופשי בבית. אתה במקום שבבוקר אחד השתנו פניו", המשיכה, "המקום המוגן שבו גדלת ואהבת וטיפחת וגידלת הפך ברגע אחד לשדה קרב שאתה ממגיניו המובילים. בזכותך אנשים כאן חיים. אני מדמיינת אותך בתנועה מתמדת וממוקדת - כאן בשבילים נלחם בעוז רוחך ולא מוותר, מכירה אותך ילד שלי - כשאתה עושה משהו, זה בלי הנחות, עם אחריות עד הסוף. דמיינתי אותך אומר: ככה? זה או אני או הם! והמשכת- עד הסוף!

"פעם שאלתי אותך - תמירי אתה חייב להיות בכיתת הכוננות? וענית: אם אני לא והוא לא והוא לא - אז מי כן? והמשכתי- וחלילה אתה לא חושש שיקרה לך משהו? ענית כדרכך עם חיוך:  אמא- תיאורטית את צודקת, זה יכול לקרות, מעשית הסיכוי שיקרה משהו - נמוך, הצבא מיד מגיע. כלוחם - סמכת עליהם, כי כזה אתה. ובבוקר הזה היית שם לבד… עם קומץ חבריך, ועל הבוקר הזה עוד הרבה ידובר אבל אתה תמיר תגיד לי - אמא, לא עכשיו…. כל דבר בזמנו. אז עכשיו זה רק אתה ואנחנו בדרכך האחרונה".

רוני אדר, אחותו של תמיר, ספדה לו: "אני רושמת לך את זה כשאתה כבר פה בארץ איתנו. שוכב פה באדמת הארץ שאהבת ושיצאת להגן עליה. שאתה נקבר עכשיו ליד החבר הכי טוב שלך. אחרי מלחמה של שנתיים סוף סוף אתה כאן. אני רוצה להגיד לך תודה על 23 שנים לחיות לצידך ולהיות קרויה בתואר אחותך הקטנה. היית האח הכי שיכולתי טוב שיכולתי לבקש לעצמי. אתה גיבור אמיתי. יצאת להגן עלינו על המשפחה על הבית בלי להסתכל לאחור. סליחה שלא באו לעזור לך. סליחה שהיית שם כל כך הרבה שעות לבד רק עם כמה חברים. סליחה שראית מה קורה בקיבוץ. אני אוהבת אותך, תשמור עלינו מלמעלה ותן לנו את הכוח להיות חזקים יותר וטובים יותר. רק בבקשה ממך תמיר עכשיו שאתה שם למעלה תדאג ל13 החטופים האחרים שיחזרו אלינו כבר כמה שיותר מהר".

ניר אדר, אחיו של תמיר, הקריא את שמות 13 החטופים החללים שעדיין בשבי וספד בדמעות: "אני כועס שביום הקדוש הזה, שזה היום הקדוש שלי, אני צריך להרגיש אשמה ובושה על כך שאני זוכה לפרידה לפני משפחת גולדין האצילה ולפני עוד 12 משפחות אצילות שחולקות איתנו את שותפות הגורל האכזרית הזו. אפילו ברגע הקדוש הזה אנחנו ממשיכים לחוות את הטרור הנורא הזה שפנים רבות לו. בי נשבעתי שלא אשקוט ולא אנוח עד השבת החטוף האחרון כי אני יודע איך זה מרגיש להינטש, להישאר מאחור, להישכח ואנחנו נאבקים פה על משהו הרבה יותר גדול".

שלשום הובא למנוחות טל חיימי, מפקד כיתת הכוננות של ניר יצחק שנפל בקרב ב-7 באוקטובר ונחטף לעזה, לאחר שגופתו הושבה לישראל יום קודם לכן. אשתו אלה ספדה לו: "כמה תכננתי את היום הזה, כמה חיכיתי לו. זה הסוף שמגיע לך טל, שום דבר ממה שעבר עליך בשנתיים האחרונות לא תואם את מי שהיית. אני שמחה בשבילנו חזרת, אבל עוד יותר אני שמחה בשבילך. אתה יכול לנוח, אתה מוגן, לא יכול לקרות לך יותר כלום. אני איתך. לא ניתן לאף אחד בעולם לפגוע בך".

מוקדם יותר השבוע הובא למנוחות רונן אנגל, בן 54 במותו, שנפל בקרב על הגנת ניר עוז ב-7 באוקטובר, נחטף לעזה, וגופתו הושבה לישראל מוקדם יותר השבוע. בטקס ההספדים בקיבוץ ספדה לו בתו מיקה, שנחטפה גם היא ושוחררה בעסקה הראשונה: "גם אני מתתי ב7/10 אבל רק אתה הפסקת לנשום. בעזרת השם ניפגש בגלגול הבא, תשמור לי מקום לידך, תחכה לי אבוש. כל כך לא הגיע לך הסוף הזה. אוהבת אותך לעד".