בדרך להשלמת הזיהוי: ארון של חטוף חלל הושב לישראל
אחרי שחמאס והג'יהאד האיסלאמי הודיעו שאיתרו חלל חטוף באזור ח'אן יונס, ארונו הועבר על-ידי הצלב האדום לכוח צה"ל ושב"כ בשטח הרצועה, ומשם הוא מלווה להשלמת הליך הזיהוי במכון לרפואה משפטית
משרד ראש הממשלה הודיע הערב (חמישי) כי הצלב האדום העביר ארון של חלל חטוף לכוח צה"ל ושב"כ בשטח הרצועה, ומשם הוא ילווה להשלמת הליך הזיהוי במכון לרפואה משפטית.
מוקדם יותר היום דיווחו הפלסטינים כי צוותי הצלב האדום ופעילי הזרוע הצבאית של חמאס חידשו את החיפושים אחר חללים חטופים, ובהודעה משותפת של חמאס והג'יהאד האיסלאמי נמסר כי הערב יימסר חלל חטוף נוסף, שאותר היום באזור ציר מורג, צפונית לעיר ח'אן יונס שבדרום רצועת עזה.

חמאס לא השיב לישראל חללים חטופים נוספים מאז יום ראשון, אז הושב לקבר ישראל סגן הדר גולדין, יותר מ-11 שנים אחרי שנפל בקרב ברפיח במבצע צוק איתן, ובתום 4,118 ימים שהוחזק בשבי חמאס בעזה. גולדין הובא למנוחות שלשום בבית העלמין הצבאי בכפר סבא, ובין היתר ספדו לו הרמטכ"ל אייל זמיר, ומח"ט גבעתי שאמר "מצדיע לך בשמי ובשם כל החטיבה".
הרמטכ"ל זמיר אמר בהספדו: "משפחת גולדין היקרה, ברגע הזה שאוסף לתוכו אלפי ימים של ציפייה ושל עצב תהומי, ברגע הזה שאליו כוונו כל התפילות כולן במשך יותר מ-11 שנים, הופכת אומה שלמה למסדר - הדר. בהצדעה ובהרכנת ראש, אנחנו מלווים היום את הדר בדרכו האחרונה, שלה היה ראוי מזמן, לאחר תקופה שבה הפכתם אתם, משפחה יקרה, למצפן ולמצפון בעבור עם ישראל כולו, מצפן שאותו אנו בצה"ל נמשיך ונישא לעולם".

עוד אמר הרמטכ"ל: "ברגע הזה שבו מגיע מסע השיבה של הדר הביתה אל סופו, נפתח מסע נוסף למימוש צוואתו של הדר שאותה אתם, משפחת גולדין, מנחילים לנו כבר יותר מעשור. צוואה שהיא השתקפות צלולה של תבנית נוף ילדותו, של האדם שבגר להיות, של המפקד שהיה לחייליו עד הרגע האחרון. בתמונה האחרונה של הדר, מבטו אומר "עוז וענווה". קצין שרגליו היו נטועות היטב באדמת הארץ שאותה כל כך אהב, אך מבטו נישא אל אופקים של חזון".
"כמו המשפחה, צה"ל לא ויתר לרגע", הוסיף הרמטכ"ל זמיר, "השבתו של הדר בזכות עוצמתו המבצעית של צה"ל והישגיו במערכה כולה. אנחנו נמשיך לשאת את הציווי הזה שמחה ולאה, אני מתחייב. אנחנו מבינים היום עוד יותר מתמיד כי בציווי הזה מגולמת הבטחה של מדינה לאזרחיה, כי בו טמון כוחו של נצח ישראל".


לאה גולדין אמרה מעל קבר בנה: "הדר, חיכינו לך 11 שנים. זה המון זמן. המון. אין לי באמת הסבר איך עשינו את זה, חוץ מזה שבכל רגע ששקענו היה מישהו במשפחה קופץ ואומר - אבל מה הדר היה אומר? בדרך כלל זאת הייתה איילת. אז אנחנו פה בגלל כל מה שהשארת לנו, כל הוראות ההפעלה שלך, ומי שאתה. חוץ מדבר קטן אחד, שבכל זאת חיכיתי שתקפוץ פתאום ותגיד "הכל בסדר", כמו שהיה בגיל 18 כשהתהפכת עם הטרקטורון".
"הדר, כל מילה מתאימה להיום, תודה לך. ואני רוצה להגיד כאן שתדע, תמיד אהבתי אותך, לא היה ספק, לא היית צריך לשאול באושוויץ את המורות שלך אם אמא אוהבת שאתה אוהב אותה. כן, אני יודעת שאתה אוהב אותי. ואתה אוהב את איילת, ואתה אוהב את חמי ואתה אוהב את צור ואתה אוהב את אבא ואתה אוהב את עדנה, אז תנוח על משכבך בשלום".



איילת גולדין, אחותו של הדר, ספדה לו: "אני רוצה לפנות לכל החיילים שעבדו בלהביא אותך. אני לא מכירה אתכם, הייתי ממש רוצה ללחוץ לכם את היד ולחבק כל אחד מכם, כי אתם אלו שהביאו את אחי הקטן, לא חמאס, אתם. אני רואה אותו בזרועותכם עולה מן השאול".
"הדר הוא של כולנו", הוסיפה איילת, "החברה הישראלית היא שמשיבה את החטופים והשבנו כולנו אותך. הדר שלי, אחי הקטן אך הגדול כל כך ממני, בחייך ובמותך. אתה חי בליבנו, אתה חי בנו. חזרת הביתה".





הזמר עידן עמדי אמר בהלוויה: "7 באוקטובר הוא לא אסון, הוא מחדל. אסון אומרים על סערות טבע, על שרפות, על תאונות. 7 באוקטובר הוא מחדל, הוא עיוורון מכוון על אף כל הסימנים שהיו חרוטים על הקיר. זו איננה מלחמת תקומה. תקומה היא תהליך כואב של יחיד או של עם, שמכירים בטראומה או במשבר, שמודים בנפילה או בחורבן, שלא מטאטאים מתחת לשטיח עובדות. תקומה תתאפשר כשנכיר בכך באמת, בעובדה שכשלנו. כשנהיה קשובים לחקור ולתקן את הליקויים הפנימיים, רק אז נוכל לקום".



