בצל משבר גיוס החרדים: צה"ל זקוק לעוד 10,000 חיילים בסדיר

הימים אלו הם ימים של חיים בשני יקומים מקבילים: מצד אחד, זה שבו מוכנים למות ולא להתגייס, ומצד שני, זה שבו זה שבו עוזבים הכל - עבודה, משפחה, נוחות כללית - מתגייסים ולעיתים משלמים מחיר כבד מנשוא. היום (חמישי) פורסמו נתונים הנוגעים לכוח האדם בצה"ל, בהם ישנה התייחסות לקהילה החרדית, שסביב גיוסה קיימת סערה פוליטית וחברתית: 900 מועמדים חרדים לשירות התגייסו בשלישון האחרון, מיולי עד אוקטובר - עלייה של 85% אחוזים ביחס לתקופות מקבילות.

כלומר, למרות מאמצי ההנהגה החרדית להתעלם מצרכי ההגנה והלכידות החברתית הבסיסית - יש מאות צעירים שבוחרים להישיר אליהם מבט. דבר זה נוגע גם לנתון המעיד על עלייה במאות מתגייסות למערך הלוחם - שלא מקשיבות לפלגים בממשלה שמבקשים להדיר אותן מתרומה משמעותית בצבא, ובהתאם גם מתרומה משמעותית בזירה הציבורית אחר כך באזרחות.

עוד פורסם היום כי 70 אלף משרתי מילואים הוחזרו לשירות מתחילת המלחמה ב-85% התייצבות. עדיין, צה"ל מעוניין למלא את כל שאר החוסרים בכוח אדם - 10,000 חיילים בסדיר - באמצעות הארכת שירות החובה לשלוש שנים, בהחזרת פטורים ממילואים מתחת לגיל 35 וכן - גם בהוצאת אלפי צווי זימון למלש"בים חרדים על פי חוק.

למרבה הצער, לא כל מי שאליו נשלח הזימון - נענה לו. עד כה, במהלך ארבעת החודשים האחרונים, נשלחו יותר מ-900 פקודות מעצר למלש"בים שלא התגייסו. המבחן, כך אומרים בצבא, אינו בהוצאת הצווים אלא בגיוס ושילוב חרדים בצבא הלכה למעשה.

העם מבין: מי שרוצה לחיות פה ביחד, שמרגיש שיש על מה להגן ומה לאבד, מי שלא מוסת על ידי מנהיגיו - מתייצב. הופך אותנו לראויים, אם יש כזה דבר, למועקה הקשה בנפילתם של 793 חללים, מהם משרתי מילואים, 135 מהם מפקדים שהלכו בראש והובילו את חייליהם בקרב. לאן מובילים אותנו המנהיגים שלנו?