"צה"ל כשל בהגנה על האזרחים": העיוורון, הקונספציה והמחדל

"צה"ל כשל בבניית תמונת מצב מבצעית, לפיכך הפער בהערכת המצב היווה אתגר מרכזי לאורך מאמץ הבלימה, והפתרונות שהוצבו למולו, בדגש על הצפת הכוחות והגדרת פיקוד בכיר למרחבי הלחימה, לא הביאו למענה מספק. פער זה הביא, בין היתר, לאתגרים בהקצאת הכוחות והאש. ככלל, צה"ל על יחידותיו השונות עמד בכוננויות שהגדיר לעצמו בפקודות - לרבות כוחות התגבור והפעלת האש. מנגד, כוננויות אלו לא היו מספקות - בזמנים, בהיקפים וביכולות - אל מול התרחיש שהתממש.  גורמים רבים במרחב, בהם אזרחים אמיצים, אנשי כוחות הביטחון וחיילי ומפקדי צה"ל, פעלו בעוז ובגבורה וניהלו קרבות עיקשים מול האויב. ואולם, היפוך המצב ערך זמן יקר - במסגרתו נרצחו ונחטפו מאות רבות של אנשים ונפלו בקרב מאות לוחמים".

צה"ל ערך ארבעה תחקירים מטכ"ליים, המורכבים מ-18 תתי-תחקירים, ובמקביל נוהלו 41 תחקירי קרבות ביישובים, במחנות ובצירים, אשר יוצגו בנפרד. התחקירים עסקו בתפיסות האסטרטגיות, המבצעיות והאופרטיביות ערב 7 באוקטובר, בפערים המודיעניים, באירועי ליל 7-6 באוקטובר, ובלחימה החל מבוקר 7 באוקטובר ועד השבת השליטה בעוטף עזה. מי שריכז את התחקירים הוא תת-אלוף איתמר לסרי, ראש חטיבת תורה והדרכה, מתוך מחשבה להיערך למלחמה הבאה, לחזק את חזרת מאמץ היישובים ולהגביר את האפקטיביות במלחמה הנוכחית.

אלוף-משנה ב', עוזר ראש חטיבת מחקר להערכה, תיחקר את הדרך למלחמה, שחקר עשור לאחור בדרך של חמאס ל-7 באוקטובר. בין היתר תוחקרי מחבלי הנוח'בה ובכירים בארגון הטרור, כדי לנתח מה קרה בצד השני של הגבול בעשור האחרון. גם לאחר התחקירים, יש במודיעין הישראלי פערים בהבנה, ושאלות פתוחות שנותרו ללא מענה.

התחקיר על אודות הקונספציה מול רצועת עזה בוצע על-ידי מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, תת-אלוף אייל פכט, וממנו עולה כי צה"ל קיבל ב-2023 הנחייה מהדרג המדיני להיערך למלחמה באיראן.  המוקד היה איראן וחיזבאללה, ומשאבי צה"ל רשמו ירידה ריאלית של 40 אחוזים בעשורים האחרונים.

מהתחקיר עלה כי ישראל בחרה במדיניות "ניהול סכסוך", מתוך הבנה שחמאס לא מעוניין במערכה רחבה. "בדיעבד זו הייתה טעות גדולה", אומרים בצה"ל, "תפיסת ניהול הסכסוך קרסה". עוד עלה בתחקיר כי המכשול לא תוכנן למתקפה רחבה בהפתעה, וכי הייתה תחושת ביטחון מופרזת ביכולותיו.

עוד עלה בתחקיר כי מערכת התפיסות הישראלית הייתה מושרשת ועמוקה, ולאורך השנים לא היה מאמץ שיטתי ומשמעותי לערער עליה ולא התקיים דיון מעמיק סביב השאלה – מה אם אנחנו טועים? הלקחים מתחקיר זה הם כי  לא נכון "לנהל סכסוך" מול אויב שתכליתו השמדתך, וכי יש להעדיף את הסרת האיום על פני השגת שקט ביטחוני.

ראש אגף המודיעין, האלוף שלומי בינדר, סיכם את תחקיר אמ"ן, ממנו עולה כי היה פער גדול ומתמשך בין ההבנות שהתגבשו במערכי המודיעין לגבי חמאס לבין המציאות. "אמ"ן כשל בזיהוי ההחלטה הקונקרטית למימוש מתקפת הפתע וכן את ההיערכות בימים שקדמו לה". בין הצעדים המרכזיים שעלו בלקחים להמשך נכלל תיקון יסודי של ייעוד ואחריות אמ"ן.

מהממצאים המרכזיים בתחקיר שנעשה על אודות יחידה 8200, היחידה המובחרת באמ"ן האחראית על איסוף מודיעין אותות (סיגינט) ופענוח צפנים, עולה כי היחידה לא מיצתה את כל המקורות שהיו לה בליל 7 באוקטובר. היחידה לא הייתה שותפה לשיח המודיעיני, ולניסיון להבין את תמונת המודיעית ולא מיצתה את כלל החומרים הפוטנציאלים שברשותה לבחינה נרחבת של פעילות חמאס.

עוד עלה בתחקיר כי המשמרת בבסיס ירקון של 8200 צומצמה לפנות בוקר, והתחקיר קבע כי הייתה זו החלטה לא נכונה. עוד עלה כי כלי של היחידה לא פעל במהלך הלילה, וגם כשהגיעו נתונים הכלי לא חידש.

ראש חטיבת האמצעים המיוחדים, תת-אלוף ג', שתיחקר גם את הרמטכ"ל הרצי הלוי, הוא זה שתחקר את תהליך קבלת ההחלטות בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, ואת אירועי הלילה תיחקר תת-אלוף (מיל') משה שנייד, לשעבר קצין מודיעין ראשי. על השגיאות שנעשו בלילה הזה אומרים בצבא: "סיפור הלילה של 7 באוקטובר הוא מיקרוקוסמוס של הכישלון והמחדל של צה"ל".

מהתחקיר עלה כי יש תחומי מודיעין נוספים שניתן היה לעשות בהם שימוש במהלך הלילה כדי להעשיר את המידע ואת תמונת המודיעין, אך לא נעשה בהם שימוש. יחד עם זאת, התחקיר קבע כי גם בהינתן והייתה מתגבשת תמונת מלאה של המודיעין שהגיע למערכות, ייתכן וניתן היה לעלות מדרג התרעה ליוזמה נקודתית התקפית של חמאס - אך לא למלחמה.

"חטיבת המבצעים נכשלה כישלון קשה וצורב", אומרים בצבא, שכן אוגדת עזה הוכרעה בשעות הראשונות של המלחמה כישלון ההגנה טומן שלושה מרכיבים: הפתעה בהיעדר התרעה מודיעינית, ריבוי התקפות אויב בכוחות רבים, ומיעוט סד"כ ויכולות זמינות של כוחותינו ביחס להתקפת האויב. התחקיר קבע כי היה בכוחו של שינוי פרמטר אחד מתוך המשולש כדי להפחית את הרסניות התוצאות.

לפחות 5,600 מחבלים חדרו לשטח הארץ בסך הכל, בשלושה גלים, ועיקר אירועי החטיפות בוצעו עד השעה 12:00, כאשר בזמן זה מרבית המחבלים שחדרו לשטח ישראל החלו לסגת לשטח הרצועה או נהרגו בקרבות. השליטה במרחב הגבול הושגה בלילה הראשון לפרוץ המלחמה.

האתגר המרכזי של חטיבת המבצעים היה בבניית תמונת המצב, בעקבות קריסת מערך ההגנה ואתגר הפיקוד והשליטה. מהתחקיר עלה כי חיל האוויר עמד בכל הכונניות שהוגדרו, ואף מעבר לכך, למעט שני אירועי חריגה מהכוננות שנבעו מירי התמ"ס הנרחב על בסיסי חיל האוויר. לצד זאת, כוננויות השגרה לא תאמו הערכות למתקפה רחבה בהפתעה.

עוד עלה בתחקיר כי במהלך הלחימה בשטח האזרחי התקיימו אירועים במסגרתם כוחות לוחמים שנפגעו בקרב פונו לפני האזרחים, על רקע קיומם של המנגנונים הצבאיים בנושא, התרגולות המוכרות והיעדר התקשורת ותמונת המצב למול האזרחים. אירועים אלו ממחישים את ההכרח בשיפור המענה שניתן לאוכלוסייה האזרחית במסגרת אירועי לחימה בשטח המדינה.

ממסקנות התחקיר עולה כי צה"ל כשל בבניית תמונת מצב מבצעית, ולפיכך הפער בהערכת המצב היווה אתגר מרכזי לאורך מאמץ הבלימה, והפתרונות שהוצבו למולו, בדגש על הצפת הכוחות והגדרת פיקוד בכיר.

מעיקרי הלקחים עולה כי בבחירה שבין העדפת השקט לבין הסרת האיום - יש לתעדף את הסרת האיום. לא נכון "לנהל סכסוך" מול אויב שתכליתו השמדתך. עוד עולה כי צה"ל צריך להיות מוכן למתקפה רחבה בהפתעה (תוכנית ומוכנות) בראייה רב-זירתית, וכי יש לבחון הקמת תא הרתעה מטכ"לי שעושה בדיקה של ההתרעה כל הזמן.

חיל האוויר בונה את מצב האפס החדש, אומרים בצה"ל, וההגדרה החדשה לחיל היא סיוע בהגנה על גבולות המדינה - כולל הצבת מטוסים בגבולות, הגנה אווירית גבוהה יותר על כל המדינה והגברת ההגנה על בסיסי חיל האוויר. החיל היה בכוננות מלאה בבוקר 7 באוקטובר, אך הנחיית מפקד חיל האוויר בעקבות הכישלון של צה"ל היא לבנות את החיל למלחמה בהפתעה. ברקע המאבק סביב חוק הפטור מגיוס לחרדים, לקחי תחקיר צה"ל הם כי הצבא צריך לגדול בסדר הכוחות, במשאבים ובאמצעים.

הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי אמר: "האחריות היא שלי, אני מפקד הצבא ב-7 באוקטובר, ויש לי גם את סך כל האחריות שלכם. ארגון ואדם שלא יודע לעמוד ולהתבונן לכישלון בעיניים, יהיה לו קשה לתקן. אני מקפיד מ-7 באוקטובר 23', שמחת תורה, כל יום, כמה פעמים, להסתכל לכישלון בעיניים. ואני אומר לכם, אל תנסו לשכוח ולהסיט את המבט".