העשירים מתגייסים יותר - ופונים לתפקידים קרביים: נתוני הגיוס לצה"ל
כשברקע הטענות על "שני צה"ל לשני עמים", אגף כוח אדם בצה"ל התיר לפרסום את נתוני הגיוס האחרונים שמצאו כי ככל שמדד הסוציו-אקונומי של אוכלוסייה גבוה יותר - אחוז המשרתים בתפקידי לוחמה גדל. עוד עולה מהנתונים כי שליש מהגברים היהודים לא מתגייסים בכלל
כשברקע הטענות על "שני צה"ל לשני עמים", כלומר צה"ל אחד לצעירי המרכז שלכאורה מתגייסים יותר ליחידות הטכנולוגיות, וצה"ל האחר לצעירי הפריפריה, שלכאורה מתגייסים יותר ליחידות הקרביות - אגף כוח אדם בצה"ל (אכ"א) התיר היום (חמישי) לפרסום את נתוני הגיוס האחרונים. בתוך כך, הנתונים החדשים ניפצו את הסטיגמה והוכיחו שההפך הוא הנכון: שיעור הצעירים מערי המרכז שמתגייסים לצה"ל וליחידות הקרביות בפרט, גבוה מזה של הצעירים המתגייסים מהפריפריה לצה"ל ולתפקידי לוחמה.
לפי נתוני אכ"א, שיעור המתגייסים לצה"ל מהערים המוגדרות כבעלות אשכול גבוה של 10-7 (1- הנמוך ביותר, 10- הגבוה ביותר), ומאוכלוסיות המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה עומד על 55% מסך המתגייסים, בעוד שיעורם באוכלוסייה עומד על 40%. לא זו בלבד, הנתונים של אכ"א מגלים שרוב המתגייסים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי גבוה משרתים כלוחמים בזרוע היבשה - 62 אחוזים מהם. 85% מתוכם משרתים ביחידות הקרביות שאינן דורשות מיונים כדי להתקבל אליהן, בעוד יתר ה-15% משרתים בסיירות וביחידות המיוחדות.
מנתוני אכ"א עולה כי ככל שהמדד הסוציו-אקונומי של אוכלוסייה גבוה יותר - אחוז המשרתים בתפקידי לוחמה גדל בהתאם. לראייה, הערים המובילות בגיוס לצה"ל הן ערי מעמד הביניים החילוניות ממרכז הארץ: מודיעין (אשכול 9), רעננה (אשכול 8), כפר סבא (אשכול 8), הרצליה (אשכול 8), ראשון לציון (אשכול 7), רמת גן (אשכול 8), רחובות (אשכול 7). עם זאת, כשמסתכלים על המשרתים ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל, לרבות אלו של אגף המודיעין ואגף התקשוב וההגנה בסב"ר, עולה כי 37% מהמשרתים מגייעם מאשכול 9, 15% מאשכול 8 ו-19% מאשכול 10, המהווה 4% מהאוכלוסייה בלבד.
בנוסף, נתוני אכ"א מצביעים על כך שרובם המוחלט מבעלי הדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני - א"ה) הגבוה מתגייסים לשירות קרבי: 81% מהגברים המשרתים בקרבי הם בעלי דפ"ר גבוה של 70 ומעלה. הנתונים מדגישים כי ארבעת העשירונים העליונים בחברה הישראלית, לפי הגדרת צה"ל, מתגייסים יותר מגודלם באוכלוסייה, בעלי מוטיבציה גבוהה יותר לשרת ביחידות לוחמות, וגם - משובצים יותר לתפקידי לוחמה.
מבין הגברים המועמדים לשירות ביטחוני (ללא האוכלוסייה הערבית) - 68.4% מתגייסים. 16.4% לא מתגייסים מסיבות דתיות - חרדים ש"תורתם אמונתם" ו-14.8% לא מתגייסים עקב פטורים רפואיים ונפשיים. במחזור הגיוס האחרון של שנתון 2001 - 69% מהיהודים התגייסו, ללא החרדים - 85%. שיעור הגיוס בקרב האוכלוסייה הדרוזית עמד על 71%.
אכ"א הסביר את השינויים בנתונים בשורת הצעדים שנקטו באגף כדי לעודד שיוויון. למשל, ביטול הקב"א (קבוצת האיכות של המתגייס - א"ה) ומעבר לבחינת הנתונים והיכולת של המתגייס. כמו כן, ביטול ציון העברית כסף יציאה לקצונה, קיצור מבחני הדפ"ר מ-7 ל-4 שעות, מיונים ליחידות טכנולוגיות הונגשו לאוכלוסיות מהפריפריה ועוד. כמו כן, הוכפלה תוכנית "עתידים" שמממנת לימודי העשרה בפריפריה.
ראש אגף כוח אדם בצה"ל האלוף יניב עשור אמר אתמול בשיחה עם הכתבים הצבאיים: "שירות קרבי חייב להישמר כאתוס המוביל בשירות הצבאי. אתוס שעליו התחנכנו ועליו נמשיך לחנך את הדורות הבאים. המתגייסים לקרבי הם הצעירים המובחרים של החברה הישראלית, הפנים היפות שלה, נוער ערכי ואיכותי שמונע מערכים עמוקים של שליחות. האיכותיים והמוכשרים הולכים לקרבי".
"81 אחוזים מהגברים בעלי פרופיל קרבי ובעלי דפ"ר 70 ומעלה מתגייסים ליחידות הלוחמות. לאחרונה נשמעות טענות שאנו מקיימים שני צבאות בתוך צה"ל. על פי הנתונים שפילחנו, ניתן לראות שהמשרתים מהחתך הסוציו-אקונומי הגבוה מתגייסים יותר מגודלם באוכלוסייה, והם בעלי רצון גבוה לשרת ביחידות לוחמות. אנחנו פועלים במאמץ רב כדי לשלב יותר בני נוער מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות".