גזענות כלפי יוצאי אתיופיה ואלימות מצד מפקדים: קבילות החיילים
מדוח הנציב לשנת 2019 עלה כי 59% מהקבילות היו מוצדקות. בין המקרים הבולטים, נגד איים על חייל: "אקרא לשוטר שיירה בך כמו בסלמון טקה" וקצין הצמיד סכין לצווארו של פקודו. "דגל אדום"
דוח נציב קבילות החיילים לשנת 2019 פורסם היום (רביעי), וממנו עולה כי חלה ירידה של 10% במספר הקבילות שהוגשו. עם זאת, נרשמה החמרה באופיין. על פי הדוח, נרשמו יותר תלונות שעסקו במקרי אלימות וכן בשימוש מופרז בכוח של מפקדים כלפי חיילים. בנוגע לכמות הקבילות המדאיגה של אנשי קבע, קצינים ונגדים הדגיש הנציב כי "זהו דגל אדום שאמור לעורר דאגה ומחשבה בקרב הפיקוד".
במהלך השנה שעברה הוגשו 6,114 קבילות בסך הכול, ו-59% מתוכן נמצאו מוצדקות. התגברה מגמת התלונות על אלימות של מפקדים כלפי פקודיהם - הן פיזית והן מילולית. מגמה מדאיגה נוספת עליה הצביע הדוח היא התבטאויות על רקע גזעני, במיוחד כלפי חיילים המשתייכים לקהילת יוצאי אתיופיה. כמו כן חלה עלייה בקבילות על רקע רפואי וכן בנושאי אי־תקינות של רישומים צבאיים באופן הפוגע בזכויותיהם של החיילים.
כתבות נוספות בחדשות 13 >>
תינוקת מתה בשריפה שפרצה בבית בנגב; 8 ילדים נפגעו משאיפת עשן
הגיעה לי-ם מירדן, נעצרה לפני 18 יום עם סכין – ומסרבת להזדהות
נתניהו הזמין את גנץ לעימות לקראת הבחירות: "תפסיק לפחד"
"אתם לא יהודים": גזענות והתבטאויות בלתי ראויות
בקבילה מסוימת תיארה חיילת המשתייכת לקהילת יוצאי אתיופיה כיצד הטיח בה נגד המשרת עימה ביחידה במהלך ארוחה בחדר האוכל: "אתם לא יהודים, אתם גויים. התנהגתם יותר גרוע מערבים". מתחקיר שנערך בעת בירור הקבילה, עלה כי הנגד אכן התבטא כלפי החיילת באופן בלתי הולם, אך לדבריו התכוון להפגנות בני העדה האתיופית והעניק פרשנות מקילה לדבריו: "ההפגנות מתנהלות באופן הגרוע יותר מהפגנות הערבים".
במקרה נוסף, חייל בן קהילת יוצאי אתיופיה קבל את נגד המטבח ביחידתו, שהתבטא כלפיו במהלך תורנות מטבח באופן גזעני ומעליב, כשקרא לעברו לאחר אירוע הירי של שוטר בו נהרג סלומון טקה: "צא, צא מפה לפני שאני מתקשר לשוטר שיירה בך כדור". חייל נוסף הלין כי מפקד המחלקה בה שירת התבטא באופן גזעני כלפי החיילים בני העדה האתיופית, כשאמר שהוא "לא רואה אתיופים בלילה כי הם שחורים".
על מקרים אלה מסר הנציב כי "לאחרונה התרבו הפרסומים בתקשורת בדבר התנהגות בלתי נאותה של מפקדים כלפי בני העדה האתיופית, בין היתר, בשל התגברות מחאת בני העדה בשנה האחרונה. הדגשתי כי אני רואה בחומרה רבה כל אמירה שיש בה שמץ של חשד לגזענות, והנני מוקיע כל שימוש במוצאו של אדם כדרך לבטא מורת רוח פיקודית. סגנון התבטאות המפקדים במקרים אלו מעיד לתפיסתי על דרך פיקוד לקויה הדורכת ברגל גסה על ערכי צה"ל ועל נורמות הפיקוד של מפקדי צה"ל".
הסרת טבעת בכוח וקריעת שרשרת: אלימות ושיח פיקודי לא הולם
חייל קבל על מקרה שבו הגיע לבסיס לאחר צום כאשר אינו מגולח מטעמי דת, וסגן מפקד הפלוגה הצמיד סכין מתקפלת לצווארו של החייל והחל לגרד את הזיפים שעל לחיו. במקרה אחר קבל חייל על מפקד המחלקה בה שירת, כי הסיר מאצבעו בכוח טבעת בעלת ערך רגשי רב שהוריש לו סבו ושבר אותה. עוד צוין כי עשה זאת תוך שימוש בצבת.
בקבילה נוספת הלין חייל בשירות חובה על אופן התנהלותו של מפקדו, קצין בדרגת רב- סרן, כשהתבטא כלפיו באופן בלתי הולם ואף קרע בידיו שרשרת שענד החייל על צווארו. בקבילה נוספת הלין חייל כי מפקדו דחף אותו, הטיח אותו לרצפה וריתק אותו אליה, כשהוא שכוב מעליו במשך שניות ארוכות.
על מקרים אלה מסר הנציב כי "צה"ל נושא באחריות לשלומם של חייליו, ואין להעלות על הדעת מקרים שבהם מפקדים מתירים לעצמם להשתמש בכוח כלפי מי שאמורים לתת בהם את מלוא אמונם ולצעוד אחריהם. יש לנהוג בתקיפות, בהחלטיות ובמלוא חומרת הדין כלפי מפקדים העושים שימוש פזיז ולא מושכל ובלתי מידתי בכוח".
עיכוב בטיפול שהסתיים בניתוח: מענה לקוי בשירותי הרפואה
חייל בשירות חובה הלין על עיכוב ממשי בטיפול בו מצד גורמי הפיקוד והרפואה ביחידתו, על אף תלונותיו החוזרות ונשנות על כאבים עזים בבטנו. מפקד המחלקה וסגן מפקד הפלוגה לא מימשו את אחריותם הפיקודית לפינויו הדחוף של החייל לחדר המיון ולא התייעצו עם גורמי הרפואה נוכח מצבו הרפואי. בסופו של דבר, בבדיקת החייל בבית החולים נמצא כי התוספתן התפוצץ והוא נותח בדחיפות. במהלך הניתוח נכרת התוספתן, הבטן נשטפה והושאר בגופו נקז. לאחר כשבוע נדרשו שטיפות בטן נוספות והושארו שני נקזים.
במקרה אחר, חובש ביחידה בדק במשך שבוע ימים חייל שהתעלף והתלונן על כאבי ראש. למרות פניות רבות לחובש על הימשכות הכאבים, בדק רופא היחידה את החייל פעמיים - ולא התרשם מממצאים חריגים. רק לאחר מספר ימים הפנה הרופא את החייל לבדיקה בחדר המיון, ושם נמצא כי לקה בדלקת ריאות.
בקבילה אחרת, חובשים ביחידה בדקו חייל עקב חבלה ברגלו, והתרשמו כי יש להפנותו לרופא. למרות זאת, הם לא פעלו מיד להביאו בפני רופא - והחייל נאלץ להמשיך בפעילות במשך חמישה ימים כשרגלו שבורה. במקרה אחר ציין רופא בתיקו הרפואי של חייל את ההערה "חחחחח?" לצד המלצה שהעניק לו רופא נוירולוג לטובת קבלת ימי מנוחה, ואף כתב זאת גם על ההפנייה לבדיקת דימות רנטגן.
על קבילות אלה מסר הנציב כי "הסוגיה הרפואית היא כה רגישה ונוגעת לחובת השמירה על שלומם ועל בריאותם של חיילי צה"ל. לא אמורה להיות לגביה כל מחלוקת, ולמרות זאת - עדיין מגיעות לפתחי קבילות רבות. היא מעוררת דאגה ומחייבת בדיקה יסודית של רשויות הצבא כיצד ניתן לעקור מן השורש תופעה פסולה זו של פגיעה במענה הרפואי שלו זכאים חיילים".
פילוח מגישי הקבילות
כ-55% ממגישי הקבילות היו חיילים בשירות חובה, כ-12% אנשי קבע, כ-11% משרתי מילואים וכ-17% מועמדים לשירות ביטחון טרם גיוסם (מלש"בים). מתוך הקובלים שהם חיילים בשירות חובה- 68% נמצאים בהתחלה יחסית של שירותם הצבאי: דרגותיהם היו טוראי או רב"ט.
31% מהקבילות עסקו ביחסי מפקד-פקוד, 13% בתחומי הרפואה, 13% בנושאי טרום גיוס ופערים בזמני ההמתנה הממושכים לבדיקת גורמי בריאות הנפש, 12% בסוגיות של תשלומים ו-10% מהקבילות נגעו לסוגיות מנהל ורישום צבאי. שאר הקבילות עסקו בענייני שירות המילואים, נושאי שיבוץ לתפקידים בשירות הצה"לי וכן ובנושאים אחרים.
מ"מ נציב קבילות החיילים המכהן ומבקר מערכת הביטחון, תא"ל במיל' איתן דהן, הגיש לשר הביטחון, נפתלי בנט, ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת את הדוח השנתי של נציבות הקבילות. כידוע, יחידת נציב קבילות החיילים פועלת כיחידה צבאית במסגרת הארגונית של משרד הביטחון, ובראשה עומד הנציב שהוא אזרח. זאת, על מנת למנוע הטייה בהכרעות המתקבלות בידי היחידה. הנציבות כוללת את מחלקת הבירור וכן גופים מקצועיים תומכים.
תגובת צה"ל
"צה"ל מודה לנקח"ל ונציגיו על הדוח והעבודה לאורך השנה. בצה"ל רואים חשיבות בדוח המציף נושאים הדורשים בחינה וטיפול בחיי היום-יום של חיילי צה"ל. הדוח יסייע לקידום המענה הניתן למשרתי צה"ל באופן פרטני ומערכתי.
צה"ל מחויב ללמוד את הממצאים, להפיק את הלקחים ולתקן את הדרוש תיקון בהקדם".
עוד נמסר כי "בצה"ל פועלים מספר מנגנוני בקרה וביקרות פנימיים שמטרתם להוביל לשיפור במגוון רחב של נושאים ובראשם מוכנות צה"ל לצד איכות השירות למשרתיו. בהתאם להחלטת ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי, מוביל סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר, הליך סדור להעמקת הממצאים וטיפול בפערים שהועלו בדוח, כלל האירועים נלמדים, מטופלים ומופקים מהם לקחים אישיים ומערכתיים".