חבריו של איציק סעידיאן מאשימים: "המערכת היא זו שהציתה אותו"

סמל ראשון איציק סעידיאן, לוחם בגדוד 13 בגולני, לא יצא מעולם למעשה משג'אעיה, כך מספרים חבריו ההמומים. כמי שחווה פוסט טראומה בזמן מבצע "צוק איתן", נפשו דיממה מבפנים אך מבחוץ הפצע לא נראה. חברו של איציק, מספר כי גם הוא עבר את קשיי הבירוקרטיה באופן דומה: "התהליך הוא כל כך ארוך. לפני שלוש שנים או שנתיים רק קיבלתי את ההכרה, שזה אחרי חמש שנים שהייתי פצוע פיזית. נכנסתי לוועדה ועלי רואים את הפגיעות של הגוף, רואים שנפגעתי באונה הקדמית. השקופים, הם באים לשם ואין להם שום סיבה, שום עילה. אני כל כך מבין אותו, את הכאב והסבל שעבר".

כל מי שטרקו דלתות והקשיחו את ליבם אל סעידיאן, מוכנים כעת להקשיב. לדברי חבריו, לא ניתן לו מה שהוא היה צריך: "עכשיו כולם מתעוררים, באים. כשהיה צריך אותם, אף אחד לא היה. הוא אמר בכל מקום ובכל דרך, 'אני רוצה עזרה' והוא לא התבייש לבוא ולבקש אותה. המערכת השפילה אותו והוא נלחם רק על מה שמגיע לו. בכל פעם שמים לך זכוכית מגדלת אחרי מה שעברת בשדה הקרב. חזרת משדה הקרב, בסוף, המלחמה האמיתית שלך זה אחרי שדה הקרב. המערכת שרפה אותו מבפנים. זה לא נתפס".

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

רה"מ קרא לסער לחזור לליכוד: "גדלת פה – תתקבל בזרועות פתוחות"

איראן הצהירה: העשרנו אורניום לרמה של 60%

לראשונה: אותרו שבעה מקרים של המוטציה ההודית בשבים מחו"ל

חבריו של סעידיאן לא חוסכים ביקורת נגד ועדות אגף השיקום של משרד הביטחון. הם מספרים כי "מבחינתם הוא בא מעמדה של שקרן. פה מתחילה הבעיה. זה לא כמו שעריק יוצא מהצבא, עושה תאונה מחוץ לצה"ל והוא מקבל אחוזי נכות כי זה משהו שרואים, הבנאדם מדבר על פוסט-טראומה והוא צריך לבוא ולהוכיח. זה בן אדם שראה דברים והוא לא צריך לבוא עכשיו ולהתחיל להסביר את עצמו. פוסט-טראומטיים לא הולכים למשרד הביטחון להגיש בקשה בגלל שהם יודעים שאם הם ילכו, הם יעברו את כל הבירוקרטיה הקשה. כעייפים נפשית, הם מעדיפים לא לעשות מלכתחילה". 

מתברר שאחרי התקרית הקטלנית בשג'אעיה, הצבא לקח את הרובה מסעידיאן לתקופה. הבינו שהוא בטראומה. יעל אסקוחידו, אם מאמצת לחיילים בודדים שהכירה את סעידיאן מספרת כי: "לא זכור לי שבאו מהצבא לשאול מה שלומו, איך הוא מתנהג. אני רק ידעתי דבר אחד, שאחרי אותו אירוע, פשוט לקחו לו את הנשק ואמרו לו, 'אתה לא יכול להיות לוחם'. אז נכון שהוא היה עדיין בגדוד 13, אבל הוא כבר לא היה לוחם שם. אבל האם בא פסיכולוג לראות אותו? האם הוא קיבל טיפול? הצבא הבחין שהיה שם משהו".

בתל השומר, בית החולים בו מאושפז סעידיאן, אחותו ואחיו שבורים. אחותו לאה, סיפרה על הקשיים ששיתף איציק: "בכל פעם כשהוא היה מדבר על הטראומה שלו, הוא היה אומר לי, 'אני מריח את זה. אני נזכר באיך שהוצאתי אותם'. אחרי הצבא הוא שיתף, אבל חש בדידות, כאב והכי הוא חש מושפל. הביאו אותו למצב קיצון בדרגה הכי גבוהה שאפשר". המקרה של איציק הוא לא רק צלצול השכמה, הוא תעודת עניות למי שמטפלים בפגועים. במדינה שמבזבזת כל כך הרבה כסף על ענייני ביטחון, אסור לשכוח שהמשאב הכי ביטחוני הוא בני האדם, הם אותם חיילים. אז גם אם יש בדרך מי שמנצלים או מתחמנים, בשפת העם, לא נורא, הכול שווה, בשביל איציק ודומיו. 

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "אנו מחבקים את משפחת סעידיאן בשעה קשה זו. נסיבות האירוע נמצאות בבדיקת הצוות שמינה מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל. תוצאות הבדיקה יוצגו למשפחה בשקיפות מלאה ולאחר מכן יפורסמו לציבור".