גלנט קיבל את המלצת צה"ל: חרדים יוזמנו לצו ראשון תוך חודש
בתום דיון בנושא היערכות מערכת הביטחון לגיוס חרדים, בהשתתפות הרמטכ"ל ובכירים בצה"ל, אישר גלנט את המלצת הצבא לזמן לצו ראשון מיועדים לשירות ביטחון מהמגזר החרדי: "צורך מבצעי וסוגייה חברתית מורכבת". ראש אכ"א: "מבחני הדפ"ר יכללו שאלות בגמרא"
שר הביטחון יואב גלנט קיים הבוקר (שלישי) דיון בנושא היערכות מערכת הביטחון לקראת גיוס חרדים, בהשתתפות הרמטכ"ל ובכירים נוספים בצה"ל ומערכת הביטחון. "בתום הדיון", נמסר, "אישר גלנט את המלצת צה"ל להוצאת צווים לתהליכי מיון והערכה (צו ראשון) של מיועדים לשירות ביטחון מהמגזר החרדי בחודש הקרוב, בהתאם ליכולות הקליטה והמיון ולאחר שיבוצע תהליך טיוב משמעותי של הנתונים הקיימים לגבי המתגייסים האפשריים".
עוד נאמר כי שר הביטחון "סיכם כי במהלך החודש הקרוב יעלה לאוויר קמפיין הסברה ייעודי לאוכלוסייה החרדית המנגיש את מסלולי השירות המותאמים לחרדים בצה"ל, בהתאם להמלצות 'ועדת שקדי'". גלנט והלוי סיכמו בדיון כי "מדובר בצורך מבצעי ובסוגייה חברתית מורכבת", וכי "יש לפעול לפי עקרון 'גיוס בהצלחה' על מנת להגיע לשירות משמעותי של בני המגזר החרדי, תוך שמירה על אורח חייהם, וכדי להביא למספר הולך וגדל של מתגייסים בתהליך סדור".
בהתייחסות להחלטת שר הביטחון, ראש אכ"א יניב עשור אמר במהלך דיון וועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי מבחני הדפ"ר עבור מגויסים חרדים יותאמו עבור אנשים שלא למדו לימודי ליבה - ויכללו שאלות בגמרא שמטרתם "לבדוק יכולות מחשבתיות".
בתום הדיון, יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין מסר: "ועדת החוץ והביטחון סיימה לפני זמן קצר דיון נוסף במסגרת קידום חוק הגיוס, והפעם בהשתתפות ראש אכ"א, האלוף יניב עשור. בדיון הוצגו יעדי צה"ל לגיוס ואופן השגת היעדים. נמשיך יחד, ונביא בשורה היסטורית למדינת ישראל".
המהלך מגיע בעת בה הקואליציה נמצאת בנקודת רתיחה גם כך, כשהמשבר מול המפלגות החרדיות בשיאו. מוקדם יותר היום נאלץ יו"ר האופוזיציה להודיע על משיכת כל הצעות החוק שהיו על סדר יומה של הכנסת, בעקבות הסכסוך שהתגלע בין ש"ס לעוצמה יהודית, על רקע התנגדותה של האחרונה ל"חוק הרבנים" המרוכך.
פסיקת בג"ץ - ואיום המפלגות החרדיות
ברקע פסיקת בג"ץ, שקבעה פה אחד כי יש לגייס את החרדים לצה"ל באופן מיידי, וברקע חוסר ההסכמות סביב חוק הגיוס בממשלה - בכיר באחת המפלגות החרדיות אמר בשבוע שעבר לחדשות 13 כי הממשלה עלולה ליפול לכל המאוחר במרץ 2025, המועד האחרון להעברת התקציב. המשמעות: הליכה לבחירות.
בחודש שעבר הגיע חוק הפטור מגיוס לחרדים לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, זאת לאחר שהמליאה אישרה עליו את החלת "דין הרציפות". יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, אמר: "מונח לפתחי קידומו המהיר של חוק הגיוס. מדובר בנקודת מפנה היסטורית עבור עם ישראל. אני נחוש להביא חוק מקיף, צודק וערכי שיענה על צרכי הביטחון של מדינת ישראל. ועדת החוץ והביטחון היא המקום היחיד בו כולם יושבים סביב שולחן אחד - כנסת, ממשלה, צבא וארגונים אזרחיים. יחד, בהידברות, בהסכמה ובכבוד הדדי, נוביל לחוק היסטורי שישנה את פניה של מדינת ישראל ויוביל אותה לעתיד צודק ונכון יותר".
כמה ימים לפני כן, בדיון שנערך סביב חוק הגיוס בישיבת הממשלה, גלנט התעמת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו סביב נושא עסקת החטופים. במהלך הדיון אמר נתניהו: "מי שנותן לאופוזיציה זכות וטו, נותן להם את האפשרות למנוע גיוס חרדים במטרה אחת והיא להפיל את הממשלה, דבר שיעצור את שחרור החטופים ויביא לתבוסה במלחמה". גלנט השיב לו: "זוהי שעה רגישה - צריך לעשות הסכם להשבת החטופים - הניסיון הפוליטי לקשור בין שחרור החטופים לבין פטור מגיוס לחרדים הוא מסוכן וחסר אחריות".
בדיון, גלנט כבר הודיע כי מערכת הביטחוןו נערכת לגייס 3,000 חרדים, "בהתאם ליכולת הצבא לקלוט". שר הביטחון התחייב מצדו: "מיד כשיתחילו הגיוסים נעשה כל מאמץ להגדיל את המספר הזה, יש צורך גדול". עוד הוסיף כי הנחה את צה"ל "לעשות מה שנדרש כדי להתאים את תהליכי המיון והגיוס".