יותר מ-5,600 מחבלים חדרו בשלושה גלי תקיפה: איפה היה הצבא?
אחרי ששערי הגיהנום נפתחו ב-7 באוקטובר ב-06:29, הכוחות לא הגיעו לדרום מספיק מהר - בזמן שאוגדת עזה קרסה למשך שעות ויותר מ-5,600 מחבלים חדרו לישראל בשלושה גלים. מדוע כשלה ההגנה? "הפתעה בהיעדר התרעה מודיעינית, ריבוי התקפות אויב בכוחות רבים, ומיעוט סד"כ ויכולות זמינות של כוחותינו ביחס להתקפת האויב. היה בכוחו של שינוי פרמטר אחד כדי להפחית את הרסניות התוצאות"
"המתקפה הרחבה של חמאס לכל רוחב גזרת אוגדת עזה, ולרבות למפקדות האוגדה וכוחותיה, הביאה לקריסת האוגדה למספר שעות ולפגיעה ממשית ביכולתה לממש את משימתה להגן על המרחב. הדבר הביא לפער משמעותי ביכולת גיבוש תמונת המצב באופן שהשפיע גם על ההחלטות שהתקבלו בפיקוד הדרום ובמטכ"ל. שרשרת הפיקוד בחטיבה הדרומית נפגעה באופן מהותי שאיתגר עוד יותר את גיבוש תמונת המצב ביחס לאירועי הלחימה במרחב ואת המענה המבצעי שניתן להם.
"הכוחות הלוחמים, ביבשה באוויר ובים, חוו בשלביה הראשונים של הלחימה אתגרים חסרי תקדים, ועלה צורך להפעיל כוח אגרסיבי בשטח מדינת ישראל, במרחב אזרחי, שלא על בסיס מודיעין סדור ובמקרים רבים ללא מסגרת פיקוד ברורה. בכלל זאת, הכוחות חוו דילמות מבצעיות קשות, לרבות בהקשרי התנהלות למול חטיפה והחזקת בני ערובה".
בפרק האחרון של תחקיר צה"ל על מחדל 7 באוקטובר קיימת התייחסות נרחבת למתקפת הפתע הרצחנית של חמאס ב-06:29 באותו בוקר: "אוגדת עזה הוכרעה למשך מספר שעות, שבהן קיים האויב מסע הרג, חטף אזרחים וחיילים וזרע הרס נרחב ביישובי הנגב המערבי. עיקר פעולת האויב במתקפה היה במהלך שש השעות הראשונות, אך גם לאחריהן נמשכה המתקפה הרצחנית. בזמן זה השיג האויב שליטה מבצעית בחלק ניכר מהיישובים ובצירי הגישה המרכזיים בנגב המערבי. עד לשעות הערב, בעקבות הרוויית השטח בכוחות, הצבת מפקדים בכירים בזירות הלחימה ומאמץ לחימה עצים של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, הושגה שליטה מבצעית מלאה במרבית המקומות. מאמץ טיהור השטח נמשך עוד מספר ימים".
מדוע כשלה ההגנה? בצה"ל מונים שלושה מרכיבים: "הפתעה בהיעדר התרעה מודיעינית, ריבוי התקפות אויב בכוחות רבים, ומיעוט סד"כ ויכולות זמינות של כוחותינו ביחס להתקפת האויב. היה בכוחו של שינוי פרמטר אחד מתוך המשולש כדי להפחית את הרסניות התוצאות. ההפתעה הייתה הפתעה בסיסית, כך שהופתענו מעצם ההתקפה, כמות המחבלים והמוקדים, ניידות המחבלים והאכזריות שתוכננה ואומנה מראש".
בצה"ל תחקרו את מצב הכניסה ללחימה של הכוחות באותו בוקר: "כוחות צה"ל שהיו פרוסים במרחב הוכנסו לתעסוקה מבצעית בגזרה על פי הפקודות, באופן יסודי ואיכותי. הכוחות היו במצב שגרה, לצד דריכות כללית על רקע ההתרחשויות שזוהו בלילה. כך, ביצעו כוננות עם שחר על-פי הנהלים בשגרה, וללא שינויי היערכות. הסד"כ והיכולות לא עובו, למעט מספר כלי טיס ושיט – באופן שתאם את הערכות המצב שהתקיימו בלילה. חמאס החל במימוש התקפת פתע משולבת – אש, יבשה, ים ואוויר – ב-06:29 תוך מאמץ הנדסי לפריצת המכשול לרוחב הגזרה ונטרול אמצעי האיסוף והאש במרחב, ולצד ריתוק כוחות צה"ל למחנות ומוצבים באמצעות הכוונת אש מסיבית לעברם. ב-06:37 הוכרזה באוגדת עזה פקודת 'פרש פלשת', המתייחסת לאירוע מתוחם של התקפה במוקד אחד או מעטים לשטחנו ומקנה סמכויות הפעלת כוח והקצאת כוחות תגבור שהוגדרו בפקודה למול התרחיש המתוחם".
חמאס ביצע את המתקפה בשלושה גלים: 06:29-07:00 בקירוב, שכלל יותר מאלף מחבלי נח׳בה שחדרו תחת מעטה האש לרוחב הגזרה, ובמקביל לשימוש בממדהאווירי והימי. המחבלים פעלו בהתאם לתוכנית סדורה, מבוססת מודיעין ועם ציוד לחימה רב-ומותאם. הגל השני, בין 07:00-09:00 בקירוב, שכלל כ-2,000 מחבלי חמאס נוספים, שעיבו את היקף כוחות האויב הלוחמים ביישובים, במחנות ובצירים והגל השלישי שהתאפיין בהצטרפות מאות מחבלים מיתר ארגוני הטרור, לצד אלפים בודדים של מחבלים ללא שיוך ארגוני שהצטרפו באופן לא סדור ומימשו פעולות בזיזה ופח"ע. "הכוחות הפרוסים בגזרה החלו בלחימה עם פתיחתה – הגנו על הגבול, על היישובים ועל המחנות", לשון התחקיר.
"לצד זאת, היו מקרים בהם אש האויב ריתקה את הכוחות למרחבים המוגנים באופן שאיתגר את יכולות הלחימה. במגע בין אויב לבין כוחותינו במרחב המכשול נבלמו ושובשו מספר התקפות אויב. אולם, על רקע היקף החדירות הנרחב ועוצמתן ביחס להיקף הסד״כ ויכולות צה״ל במרחב – הגבול נפרץ בעשרות נקודות בתוך זמן קצר.". עיקר אירועי החטיפות בוצעו עד 12:00 בקירוב, כאשר בזמן זה מרבית המחבלים שחדרו לשטח ישראל החלו לסגת לשטח הרצועה או נהרגו בקרבות. הלחימה בחלק מהיישוביים נמשכה עד לשעות הערב, תוך התבצרות והסתתרות מחבלים בשטח ישראל גם בימים שלאחר מכן. השליטה במרחב הגבול הושגה בלילה הראשון לפרוץ המלחמה. כוחות הכוננות עמדו בזמני הכוננות שהוגדרה. הכוחות שלחו לחזית עזה כזירה ראשית, ולצד עיבוי ההגנה במקביל בזירה הצפונית מתוך חשש להצטרפות חזבאללה למלחמה ואף בתיאום צירי.
"לצד שליחת הכוחות, יוזמות מקומיות רבות הביאו ליציאת כוחות ומפקדים לשטח עוד טרם קבלת פקודה לכך. חלק מהכוחות נשלחו בהתבסס על אמצעים סדורים (הובלות), ורבים הגיעו בכוחות עצמם למרחבי הלחימה, שלא בהכרח תחת מסגרת אורגנית. הכוחות שנשלחו למרחב הלחימה חוו אתגרים בהגעה לגזרה, לאור מארבי אויב על הצירים וירי מנשק קל ונ"ט. לצד זאת, פער משמעותי בגיבוש תמונת המצב ביחס לעשרות זירות הלחימה השונות השפיע על הקצאת הכוחות למשימות. עיקר המאמץ היה להציף את השטח בסד"כ, תוך מינוי מפקד בכיר לכל מוקד לחימה ושבירת מסגרות אורגניות אל מול הצורך.
מהתחקיר עלה כי חיל האוויר עמד בכל הכונניות שהוגדרו, ואף מעבר לכך, למעט שני אירועי חריגה מהכוננות שנבעו מירי הרקטות הנרחב על בסיסי חיל האוויר. "לצד זאת", נכתב בתחקיר, "כוננויות השגרה לא תאמו היערכות למתקפה רחבה בהפתעה. אתגר מרכזי בהפעלת הכוח האווירי: האתגר המרכזי היה להבין את תמונת המצב, להבין מה המיקוד שצריך להיות בהערכת מצב למול האפשרות של מתקפה רב -זירתית. היה קושי רב להבדיל בין כוחותינו, אזרחים ומחבלים. ב-09:30 יצאה הנחיה לתקוף במרחב הגדר.
"לכוחות האוויר היה קושי משמעותי בהבחנה בין מחבלים לאזרחים, ובחלק מהמקרים יוזמות מטעם כוחות היבשה והאוויר הביאו להפעלת כוח מאולתרת בניסיון לשבש את התקפת האויב. חיל האוויר מימש את תוכניות ההתקפה בהתאם לפקודות שניתנו, ובתוך כך תקף בתוך שעות בודדות חמ"לים מרכזיים של חמאס, מטרות הקשורות לפשיטה קרקעית בטווח התת-קרקעי ומטרות שיבוש במרחב הגדר. גם בדיעבד, קיים קושי בהערכת ההישג מתקיפת סוגי המטרות השונים, ולא ברור האם ניתן היה לממש מאמץ תקיפה בעל אפקטיביות רבה יותר במציאות ששררה.
לאחר השגת השליטה המבצעית במרחב הלחימה, קבעו בתחקיר, "החל פינוי האזרחים מהיישובים, באופן מדורג ולעיתים אף תחת אש בשל המשך התבצרותם והסתתרותם של מחבלים ביישובים. הלחימה במרחב האזרחי הבליטה את חשיבות הקשר הרציף בין כוחות צה"ל וכיתות הכוננות, כמו גם את חשיבותם של אלו האחרונים כמענה הגנתי מהיר ליישובים. לצד זאת, הלחימה והפער בתמונת המצב מדגישים את הצורך במערכות מאפשרות לקיום שיח בין המרחב הצבאי לזה האזרחי. במהלך הלחימה בשטח האזרחי התקיימו אירועים במסגרתם כוחות לוחמים שנפגעו בקרב פונו לפני האזרחים, על רקע קיומם של המנגנונים הצבאיים בנושא, התרגולות המוכרות והיעדר התקשורת ותמונת המצב למול האזרחים. אירועים אלו ממחישים את ההכרח בשיפור המענה שניתן לאוכלוסייה האזרחית במסגרת אירועי לחימה בשטחנו".