הפעולה הקרקעית - ושאלת החטופים: תמונת מצב ברצועת עזה

אזור הלחימה העיקרי של צה"ל בשבועות האחרונים הוא בצפון הרצועה. באזור פונה כל השטח של בית לאהיה, בית חאנון וצפון ג'באליה מתושבים, והם אינם מורשים לחזור. זה גם האזור שעליו דיבר הרמטכ"ל לשבער משה יעלון. בצה"ל מצדיקים את הפעולה בנימוק שהאזור צופה על שדרות, על קו הרכבת ועל היישובים של צפון העוטף.

מדרום לשם ממשיך צה"ל בפעולה במרכז ג'באליה ובדרומה. יש שם עדיין מעט תושבים וגם אנשי חמאס, ומדובר במוקד החיכוך העיקרי. בסה"כ כ-75 אלף עזתים ששהו בג'באליה ובצפון הרצועה, נעו אל העיר עזה והצטרפו אל כ-200 אלף תושבים ששוהים כאן. במקביל, קיימת האפשרות שבאזור יש גם חטופים.

במרכז הרצועה, מסדרון נצרים הורחב מאוד. הוא נושק לעיר עזה מצפון ולמחנות המרכז מדרום. פה ושם יוצאות מהאזור פשיטות, אבל גם כאן, צה"ל נמנע מלהרחיב את הפעולה לכיוון מחנה נוסייראת ודיר אל באלח. בדרום, צה"ל מחזיק ברצועה צרה של ציר פילדלפי מכרם שלום ועד הים ובחלקים משכונת תל סולטן. רוב רפיח ריקה מאזרחים.

למעשה, רוב אוכלוסיית עזה, כשני מיליון איש, מרוכזת באזור ההומניטרי שלחוף הים ובמה שנותר מח'אן יונס אחרי פעולת צה"ל. המגבלה העיקרית של צה"ל כרגע היא הנוכחות של חטופות וחטופים וההבנה שפעולה באזור שבו הם מוחזקים - תסכן את חייהם.

לכן התחושה בצבא היא שהפעולה הקרקעית די מיצתה את עצמה. תמיד אפשר יהיה לכבוש עוד סמטה ועוד שכונה, אבל זה כבר לא מקרב אותנו להשגת המטרה העליונה והיא הצלת החטופים.