על סף מלחמה אזורית: לקראת תקיפה ישראלית באיראן

עיניי העולם נשואות למזרח התיכון: שלושה ימים חלפו מאז מתקפת הטילים חסרת התקדים נגד ישראל, ותגובה נגד משטר האייתוללות טרם יצאה לפועל. על רקע הדיונים הקדחתניים שנערכים בירושלים וההצהרות הלוחמניות שהשמיעו בכירי הצמרת המדינית והביטחונית הישראלית, במדינות האזור נרשמת גם היום (שישי) דריכות לקראת תקיפה צפויה בשטח איראן - שעלולה להוביל למלחמה כוללת.

"איראן עשתה טעות גדולה, והיא תשלם על זה", הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון שפרסם מבונקר בהרי ירושלים, מיד לאחר ששוגרו לעבר הארץ כ-200 טילים משטח הרפובליקה האסלאמית. שר הביטחון יואב גלנט, שבאותה העת שהה בבור שבקריה בתל אביב, שיגר מסר מאיים דומה לכיוונה של איראן: "היא לא הפיקה לקח - מי שתוקף את מדינת ישראל משלם מחיר כבד". גם בצה"ל מיהרו להבהיר כי תגובה תגיע "בזמן ובמקום המתאים".

עד כה נראה כי טרם התקבלה החלטה סופית באשר לאופן התקיפה הצפויה, אך ניתן להניח שהיא תהיה משמעותית יותר מזו שבוצעה לאחר המתקפה האיראנית הישירה הראשונה נגד ישראל, בחודש אפריל. בימים האחרונים נערכו כאמור דיונים מסביב לשעון בירושלים ובתל אביב, במטרה לגבש תגובה שתכאיב למשטר בטהראן, אך לא תוביל להסלמה שתסכן את האזור.

התרחיש החריף: מתקפה על מתקני הגרעין

תקיפה נגד מתקני גרעין היא התרחיש שמעורר את החשש הרב ביותר במסדרונות הממשל האמריקני ובמדינות ערביות באזור. תקיפה שכזו תהווה "קפיצת מדרגה" בלחימה הגלויה בין ישראל לטהראן, ותגרור תגובה נוספת מצד הרפובליקה האסלאמית - שעלולה להוביל למלחמה של ממש.

מלקום דייוויס, אנליסט בכיר במכון האוסטרלי למדיניות אסטרטגית, העריך בשיחה עם רשת CNN כי סביר להניח שישראל תשאף לפגוע במתקני גרעין במסגרת תגובתה, במטרה לייצר הרתעה ולפגוע בתוכנית הגרעין האיראנית.

"מנקודת מבטה, ישראל לא יכולה לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. בתוך הקבינט של נתניהו יופעל בוודאות לחץ בדרישה לתקוף מתקני גרעין ובכך לעכב, אולי בכמה שנים אפילו, את תכנית הנשק הגרעיני של איראן", אמר דייוויס.

התרחיש שמטריד את המערב: מתקפה על מתקני נפט

על פי בכירים ביטחוניים וצבאיים אמריקניים ששוחחו עם רשת NBC, ישראל תוכל לבחור להפציץ במסגרת תגובתה תשתיות נפט איראניות - ובכך לפגוע בעמוד השדרה של כלכלת הרפובליקה האסלאמית. אם תרחיש זה יתממש, לא ברור אילו חלקים מתעשיית הנפט האיראנית יוצבו על הכוונת של צה"ל.

אפשרות אחת תהיה לפגוע בבתי זיקוק המשרתים בעיקר את השוק המקומי של איראן, ובכך לצמצם את הפגיעה בכלכלה העולמית. מפעל הנפט בעיר באנדר עבאס שבמפרץ הפרסי עשוי להוות מטרה לתקיפה ישראלית, לנוכח חשיבתו עבור הכלכלה המקומית. בשנה האחרונה, המפעל סיפק כ-40% מצריכת הנפט בתוך איראן. על כן, תקיפה נגדו תגרור פגיעה משמעותית בכלכלה האיראנית, שסובלת גם כך מקשיים משמעותיים על רקע הסנקציות האמריקניות שהוטלו עליה.

אפשרות נוספת הניצבת בפני מקבלי ההחלטות בישראל היא להורות על תקיפה של מתקני נפט וגז בשטחים נרחבים יותר באיראן, תוך פגיעה במסופים המשמשים אותה למטרות ייצוא. תקיפה שכזו תכלול קרוב לוודאי פגיעה במסוף הנפט באי ח'ארג במפרץ הפרסי, דרכו עובר כ-90% מהנפט שהאיראנים מייצאים.

תרחיש זה מעורר חשש בקרב מדינות המערב, מכיוון שפגיעה בתעשיית הנפט האיראנית עלולה להקפיץ את המחירים ברחבי העולם ולגרום לזעזוע בכלכלה הבינלאומית. תקיפת מתקני נפט תביא גם היא כמעט בוודאות לתגובה איראנית נגד ישראל, שעלולה להסלים למלחמה.

אפשרויות נוספות: תקיפה של מטרות צבאיות או תקיפה סמלית

בזכות עליונותו של חיל האוויר של צה"ל וחולשתם היחסית של מערכות ההגנה האיראניות, ישראל נהנית מיתרון במסגרת תכנון תגובתה על מתקפת הטילים שבוצעה נגדה. במידה ובכירי הדרג המדיני ירצו להימנע מפגיעה במתקני גרעין או נפט, צה"ל יוכל לתקוף שלל מטרות צבאיות או מודיעיניות בשטח איראן. תקיפות אלו צפויות לגרור גם כן תגובה כלשהי מצד המשטר בטהראן, אך יתכן כי המנהיג העליון עלי חמינאי יעדיף במקרה זה לספוג - ולא להגיב באופן שיוביל להסלמה.

במקרה שתתקבל בירושלים ההחלטה למנוע מלחמה כוללת בכל מחיר, ישראל תוכל לכוון את התקפתה נגד מחסני טילים, סוללות הגנה אווירית או משגרי טילים, תוך הימנעות מפגיעות שיובילו לאבדות בנפש.

הזווית האיראנית: לגבות את הפרוקסיס - מבלי להידרדר למלחמה

בטהראן נערכים לספוג מהלומה בתגובה למתקפת הטילים שהוציאה לפועל, אך בכירי המשטר מאיימים כי כל פעולה של צה"ל בשטח איראן תוביל למתקפה נוספת. שיגור 200 הטילים לעבר ישראל בוצע לדברי משטר האייתוללות כתגובה על חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בבירות וחיסול ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בטהראן.

בהודעה רשמית שפרסמו משמרות המהפכה בערב יום שלישי נכתב: "התחלנו בתקיפות מטרות צבאיות חשובות בעשרות טילים באדמות הכבושות. האייתוללה חמינאי נתן את ההוראה לתקוף בטילים את ישראל בתגובה על חיסולם של נסראללה והנייה. אנחנו מזהירים את הישות הציונית, אם היא תגיב על המתקפה שלנו הערב - התגובה הבאה תהיה עוצמתית יותר".

בנאום פומבי ראשון שנשא מאז יום שלישי, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, אמר היום כי המתקפה של מדינתו היא "פעולה לגיטימית", שבוצעה במטרה "לסייע לפלסטינים בעזה".

באיראן שואפים לסייע לשלוחותיה ברחבי המזרח התיכון, ובייחוד לארגון חיזבאללה שספג מכות קשות בשבועות האחרונים. עם זאת, במערב מעריכים כי בטהראן לא מעוניינים להידרדר למלחמה כוללת שתציב את פרויקט הגרעין של האייתוללות בסכנה ותפגע בכלכלה האיראנית.

הזווית האמריקנית: לאפשר תגובה, בתוך הקווים האדומים

בוושינגטון עוקבים בחשש אחר ההתפתחויות במזרח התיכון, ופועלים כדי למנוע הסלמה נוספת. לפני, במהלך ולאחר המתקפה האיראנית, הנשיא ג'ו ביידן ובכירי הממשל הביעו תמיכה מלאה בישראל, והדגישו כי איראן תשלם על מעשיה.

במהלך שיגור הטילים לעבר הארץ, הנשיא ביידן וסגניתו קמלה האריס עקבו אחר המתרחש מחדר המצב בבית הלבן, וצבא ארצות הברית הונחה לסייע ביירוט הטילים האיראנים ששוגרו מערבה. עם סיומה של המתקפה, הנשיא אמר בתשובה לשאלות כתבים כי ישוחח עם נתניהו בקרוב, והודיע: "אנחנו מגנים את איראן ותומכים באופן מלא בישראל".

בשלושת הימים האחרונים פועלים בממשל האמריקני כדי לוודא שהתגובה הישראלית נגד טהראן תהיה פרופורציונלית ותישאר בתוך הקווים האדומים. אתמול, כאשר נשאל האם צפויה תקיפה נגד מתקני גרעין איראניים, ביידן השיב: "אנחנו דנים בכך". כאשר נשאל לאחר מכן האם ארה"ב "תאפשר" לישראל לבצע תקיפה נגד הרפובליקה האסלאמית, השיב: "אנחנו לא 'מאפשרים' לישראל - אנחנו מייעצים לישראל".

בירושלים מודעים היטב לעובדה כי תקיפה באיראן תדרוש תמיכה אמריקנית, ולכן מנסים ללכת בין הטיפות במטרה למצוא נוסחה שתאפשר פגיעה במשטר האיראני בתוך הקווים שמציבים האמריקניים. בימים הקרובים יגלה האזור באיזה נתיב בחרה ישראל.