כך נכשלה אבטחת ההתנחלויות באיו"ש
לפני שבוע וחצי יצא צעיר פלסטיני ורצח 3 מתושבי חלמיש, זאת למרות שמדובר בהתנחלות עם "גדר חכמה". איך הצליח המחבל לחדור ליישוב למרות האבטחה?
במשך 14 דקות הסתובב בשבוע שעבר עבד אל-ג'ליל באין מפריע לפני שנכנס לבית משפחת סלומון בחלמיש ורצח באכזריות את שלושת בני המשפחה בסלון ביתם בזמן שסעדו את ארוחת שישי. למרות שמסביב ליישוב יש גדר חכמה שהותקנה רק לפני 10 חודשים ואף התריעה על החדירה בזמן אמת - סייר היישוב הגיע, ראה שהגדר שלמה והניח שוב שמדובר בהתרעת שווא.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת
הרצח המזעזע עורר לא מעט סימני שאלה, בייחוד לאור העובדה שהיישוב היה מוקף בגדר. באופן כללי קיימים שני סוגים של גדרות לאבטחת ההתנחלויות בגדה: גדר פשוטה וגדרות אינדיקטיביות עם חיישנים ומערכת מצלמות, מה שמכנה הצבא "שב"מ" (שטח ביטחוני מיוחד של רצועת ביטחון ואמצעי התרעה מסביב ליישובים).
בתחילת העשור הקודם חילק צה"ל את ההתנחלויות לפי רמת האיום: מבין 150 יישובים, הוגדרו 45 כ"מאוימים" ומהם רק 25 קיבלו את המעטפת החכמה - וגם ברשימה המאוד מצומצמת הזאת קיים חוסר כלשהו שצריך להשלים כמעט בכולן. אחרי רצח הזוג הנקין באוקטובר 2015, הכין אלוף פיקוד המרכז תוכנית לאבטחת היישובים והעריך שדרושים 320 מיליון שקל למימונה. שר הביטחון דאז, בוגי יעלון, חתם ואישר אבל מאז הוא הוחלף בליברמן שלא מעביר את הכסף.
"הקושי הוא תקציב, אין קושי אחר", אמר קב"ט מועצת יש"ע שלמה ועקנין. "הקושי הוא בחוסר התקציב לתת את המענה, בחליפה הבסיסית ובחליפה היקרה יותר ליישובים המאוימים. לצייד התנחלות בשב"מ עולה 10 מיליון שקל".
אלא שהבעיה הגדולה היא שגם גדר חכמה לא מונעת חדירות עוינות, כמו שקרה במרס 2011 אז הגדר החכמה שמסביב לאיתמר לא הצליחה למנוע את חדירת המחבל שרצח באכזריות את בני משפחת פוגל או למנוע את הרצח של הלל אריאל ז"ל בת ב-13 שנרצחה במיטתה בקריית ארבע. גם במקרה הזה הסייר התורן קיבל הודעה והסיק שמדובר בהתרעת שווא לאחר שלא זיהה סימני חדירה ליישוב.
"ביטחון לא צריך להיות מושתת על גדרות, אלא על פעילות של צבא"
החלופה של גדר במקומות שמבחינה אידאולוגית או מכל סיבה טכנית אחרת מסרבים להיות מוקפים בגדר היא להיות מוקפים באמצעים טכנולוגיים: מכ"מים, מצלמות במרווחים קבועים ומידע שמגיע מהם מועבר לחמ"ל שהוקם בכספי התושבים ומפעיל ומסנכרן את הכוחות בשעת הצורך.
אבל ההנחה היא שגדרות או אמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים לא יצליחו למנוע חדירה ליישוב של מחבל שנחוש להיכנס. לכן השאלה הקריטית היא אם כוחות הביטחון יצלחו להגיע למחבל לפני שיתקרב אל בתי התושבים. זה נמדד בשניות ומצריך זמן ותמרון במרחב וגדר הייתה מקשה על הכוחות לעבוד במרחב האבטחה.
"ביטחון לא צריך להיות מושתת על גדרות, אלא על פעילות של צבא, התקפית ומוקדמת לפני הפיגוע", הסבירה תמר עמר תושבת חלמיש. "למה רק עכשיו עשו מעצרים בכפר כובר? איפה הייתם קודם?".
ובינתיים עד שימצאו את אותו פתרון אבטחה אולטימטיבי, בקטע הגדר בנווה צוף יתקינו, באיחור מצער, את המצלמות וגם הפעם, כמעט כמו תמיד הלקחים יופקו בדיעבד, אחרי מעשי רצח מזעזעים שייתכן שהיה אפשר למנוע.