הדיון הסגור על כשירות צה"ל: "אויבנו רואים חולשה - ומזהים הזדמנות"

באיחור לא אופנתי, ועדת החוץ והביטחון התכנסה היום (שני) בכדי לדון במידת כשירותו של צה"ל ובמצבו בעת המשבר הגדול בו הוא נמצא בשל המהפכה המשפטית. הח"כים הגיעו לקריה בתל אביב, לדיון עם שר הביטחון יואב גלנט, עם בכירי צה"ל, אגף המודיעין ואגף כוח אדם. גלנט הציג את העמדה הקבועה של צה"ל בימים האחרונים, ואמר: "כרגע צה"ל כשיר למלחמה וכשיר למשימותיו, אך יש פגיעה שעלולה להשפיע פוטנציאלית לטווח ארוך".

"יש תחושת כרסום בלכידות הפנימית, יש פגיעה בחוסן הלאומי ובביטחון המדינה. אנחנו לא יודעים לאן הדברים יובילו", הוסיף בדבריו שר הביטחון. רח"ט מחקר תא"ל עמית סער התייחס ואמר כי "האויבים של מדינת ישראל עוקבים אחר הנעשה אצלנו ואחר האירועים, ורואים זאת כהיחלשות של ישראל. הם רואים משבר והזדמנות".

הפוליטיקה הצליחה לחדור אל תוך הדיון, כשחברי הכנסת מהקואליציה שהתתפו דרשו להגדיר את המילואימניקים, ובראשם הטייסים שהצהירו שלא יתייצבו למילואים - כסרבנים. הרמטכ"ל לשעבר וחבר הכנסת מהאופוזיציה גדי איזנקוט טען שלא מדובר בסרבנות אלא הפסקת התנדבות. גם יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי הסכימה איתו.

הדיון התנהל גם ברקע המצב הביטחוני הנפיץ מול חיזבאללה ובגבול הצפון, ושר הביטחון גלנט אמר לחברי הוועדה כי נקודת המפנה בהרתעת חיזבאללה הייתה הסכם הגז עם לבנון, ומהדברים הללו של שר הביטחון, בכירי צה"ל בחדר התנערו.

מיכאלי, שהייתה שרה בממשלה הקודמת שאישרה את הסכם הגז בחודש אוקטובר בשנה שעברה, השיבה לגלנט ושאלה אותו "האם זה ניתוח שלך או של המערכת?". שר הביטחון השיב ואמר כי "זו עמדתי על בסיס כל ניתוחי מערכת הביטחון וההערכות המודיעיניות". יו"ר מפלגת העבודה לא התרצתה, ואמרה: "כשאנחנו אישרנו את הסכם הגז עם לבנון זה היה בתמיכה של כל גורמי הצבא, אז מה קרה פתאום?".

חברי הכנסת שהשתתפו בדיון ביקשו את התייחסותם של בכירי צה"ל לאמירה של גלנט – ואז ראש חטיבת המחקר התנער מהדברים והציג גישה אחרת: "הניתוח שלנו הוא אחר. התהליך שהגביר את הביטחון העצמי של חיזבאללה קרה עוד קודם".

גורם ביטחוני נוסף אמר שרח"ט המחקר אמר שייתכן וההסכם לא סייע להתרעה, אבל כאמור הגישה שונה מזו של שר הביטחון. גורמים ביטחוניים אחרים מדגישים הערב כי ראש חטיבת המחקר הסביר את דעתו המקצועית כמצופה ממנו – ציין שהנושא סבוך ומורכב יותר ואען התחיל עוד בטרם החתימה על הסכם הגז.

יש לציין כי כשר הביטחון גלנט אמר את הדברים הללו בזמן שהוא יודע היטב שכל בכירי צה"ל שיושבים לצידו בחדר היו בעד ההסכם עם לבנון לפני כמה חודשים, כך שיש פה כנראה גם אמירה פוליטית.

מטעם לשכת ראש האופוזיציה, ומי שהיה ראש הממשלה עת נחתם הסכם הגז, יאיר לפיד, נמסר: "ההסכם ההיסטורי עליו חתם ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד יחד עם הממשל האמריקאי וממשלת צרפת הוא אחד ההישגים הגדולים של מדיניות החוץ הישראלית בשנים האחרונות. הוא חיזק את ביטחון מדינת ישראל, החליש את חיזבאללה והבטיח את אספקת הגז לישראל. ההסכם נחתם בעקבות המלצה של כל גורמי מערכת הביטחון במדינה ובכלל זה צה"ל, אמ"ן, המל״ל, המוסד, וגופי ביטחון נוספים. זו גם הסיבה שהממשלה הנוכחית מקיימת את ההסכם כלשונו. כפי שהסבירו גורמי אמ"ן אובדן ההרתעה בצפון הוא תוצאה של מדיניות הססנית של ממשלות נתניהו מאז 2018, והחולשה העמיקה בחודשים האחרונים מול התבססות החיזבאללה בחוות שבעה והעובדה שאוייבינו מבינים שהמהפיכה המשטרית מחלישה את צה״ל, את החוסן הלאומי ואת החברה הישראלית".

מלשכת שר הביטחון לשעבר גנץ נמסר: "לא ניכנס לנאמר בדיונים סגורים. הסכם הגז עם לבנון, היה הסכם ששיפר את המצב הביטחוני ויצר משוואה שאותה נסראללה לוקח בחשבון גם היום. הממשלה הנוכחית לעומת זאת, לא המשיכה את השיח ומינפה אותו, חתכה את מיגון הצפון בעת רגישה, והחמור מכל - פגעה אנושות בהרתעה ולא רק בהתנהלות המופקרת בהפיכה המשטרית".

בנוסף, שר הביטחון גם חשף בוועדה כי קיים הערכת מצב עם בכירי מערכת הביטחון על היחסים עם ארה"ב, ואמר כי "היחסים הביטחוניים עם ארצות הברית - מעל הכל". יו"ר מפלגת העבודה מיכאלי תקפה את גלנט: "אתה ממזער את מה שקורה בשטח. גם יחסי ישראל-ארה"ב וגם מה שקורה בצה"ל". לאחר מכן השיב לה שר הביטחון ואמר: "איפה הייתה האחריות שלך שלא התבטאת נגד הסרבנות? אני הוכחתי כי אני מוכן לסכן את עתידי הפוליטי ואת תפקידי, את זה כולם ראו". לכך השיבה מיכאלי כי "זו לא סרבנות".