הכוונה לכבוש את רצועת עזה, השאלות המטרידות - והמחיר הצפוי
איך מתכוון ראש הממשלה לסיים את המלחמה? המחיר הרי ידוע: חיי חטופים וריסוק האתוס הישראלי, נפגעים והרוגים ושכול ישראלי, שחיקה של הצבא ונזק כלכלי ומדיני אדיר. אך מה התמורה - ומי מגדיר את המדד להצלחה ואת זמן ההגעה ליעד?
שתי שאלות מרחפות הערב (רביעי) מעל הדיון בשאלה לאן הולכים במלחמה שנמשכת כבר כמעט שנתיים: מה היעד, ואיך הוא יושג? זה פשוט - אבל מסובך.
ישראל כשלה בשלושה מהלכים דרמטיים: לא הצליחה להשיג עסקה לשחרור החטופים, לא הביאה לכניעת חמאס ולהגמשת עמדתו, וכשלה נחרצות במהלך הסיוע ההומניטרי שנפרץ והפך למפולת מדינית. ישראל הצליחה לפגוע קשות בחמאס, לחסל מנהרות ומחבלים, להכריע את חמאס כארגון צבאי שמאיים על ישראל - אבל לא לחסל אותו כליל כארגון טרור. השאלה היא מה היעד כעת.
לכאורה היעד פשוט ופשטני, אך היעד הזה לא הושג במשך שנה וכמעט עשרה חודשים. איך הוא יושג עכשיו? זו השאלה. מה נצליח לעשות עכשיו שלא הצלחנו לעשות עד כה בשיטת הפשיטות או בשיטת הכיבוש? המחיר ידוע: חיי חטופים וריסוק האתוס הישראלי, נפגעים והרוגים ושכול ישראלי, שחיקה של הצבא, מחיר כלכלי אדיר ומחיר מדיני כבד - מה התמורה? מה נקבל? מי מגדיר את המדד להצלחה? את זמן ההגעה ליעד?

הזמן יקר - לחטופים אין זמן. גם לנו נגמר הזמן - למי שאין לו תשובות ברורות על השאלות המטרידות האלה, אין סמכות מוסרית לשלם את המחירים הכבדים האלה. כי זה מעלה שאלה מטרידה אחרת: למה הוא לא מסוגל לסיים את המלחמה אחרי הבטחות שווא ואשליות שלא יתממשו?



